מחאת הדיור

במהלך התוכנית 'המילה האחרונה' עם עירית לינור עלה גם נושא מחאת הדיור, ואז קובי אריאלי התחיל במונולוג עצבני על המפגינים בשדרות רוטשילד: "נולד אספסוף ענק שאין לו נמען מובהק לזעם שלו… זו הפגנה על האייפד… אני לא מאמין להמון בשדרות רוטשילד, אני לא מאמין למחאה המסריחה הזו". האזינו לקובי אריאלי מתחרפן.

במהלך הפגנת מחאת הדיור בירושלים, הניפו פעילי תנועת 'רעננים' שלטים האומרים "יש פתרון – יהודה ושומרון". פעילי שמאל שצעדו איתם, התקיפו אותם וקרעו את השלטים תוך שהם מכים את הפעילים. ב'רעננים' יפרשו מהמאהל משום שהוא "איננו משקף יותר אחדות בין ימין לשמאל."

בראיון על מחאת הדיור אומר הרב שלמה אבינר, כי לא צריך להתבלבל בין שמאל חברתי לבין שמאל מדיני. "יש פרדוקס, השמאל המדיני, לא נותן לבנות ביו"ש והוא הולך נגד הכיוון של השמאל החברתי, שרוצה להוריד את מחירי הדיור." ומי כן דואג לעניים? דווקא המפלגות הדתיות.

אם נשווה את המאבק הנוכחי מול המאבק של מתנגדי ההתנתקות, לפני שש שנים, נראה כי בעוד המאבק ההוא התנהל נגד התוכנית המטורפת של שרון, כאן המאבק הוא פרסונלי נגד הממשלה. המפגינים לא רוצים שינוי בדיור והקלות ברכישת דירה, הם רוצים את הראש של ראש הממשלה.

עברתי בין האוהלים בניסיון לאתר את המנהיגים. אני חולף על פני אוהל הקהילה הגאה. במאהל התל-אביבי לכולם יש מקום. "זה לא מנהיגים" מסבירים לי, "אלו מייסדים, מנהיגים זו לא מילה שמתאימה לנו, כאן מאמינים בשוויון". איתמר ברתור עם תובנות על מחאת האוהלים בתל אביב.

מצוקת הדיור בישראל נובעת מכך שלמדינה יש מונופול כמעט מוחלט על הקרקעות. זהו למעשה מצב הפוך לרצון הבורא שציווה לחלק את קרקעות הלאום בהגרלה לכל משפחות ישראל. בישראל – האדמה שייכת לממלכה, כמו אצל פרעה וההיפך מאשר אצל יהושע. הפתרון: מאבק עממי נגד השיטה.

תנועות הימין והדתיים פורשות ממאהל מחאת הדיור בת"א בשל מה שהם מכנים: "מאבק ציני המבקש לנצל מצוקה של אלפים לטובת אינטרסים פוליטיים צרים". ב'אם תרצו' מזהים את מובילי המאבק בשדרות רוטשילד עם ה"קרן החדשה וגרורתיה". ב'רעננים' עוברים לירושלים.

בתנועת "רעננים" צעירי הציונות הדתית, החליטו להצטרף למאבק החברתי להורדת מחירי הדירות וקוראת לצעירי הציונות הדתית להצטרף למאהל החדש בככר צה"ל בירושלים, אשר במנותק מממאהל המחאה בתל אביב, יפעל ללא סממנים פוליטיים ובשיתוף מגוון תנועות מימין ומשמאל.