טור

היה את הבחור ששלח אותי לשלם לשליח של הסושי (מכספו), וכשבאתי בחזרה עם העודף שלו במדויק, נזף בי על זה שלא השארתי טיפ לשליח

אפשר להמשיך ולהיות מחוברים ומעודכנים, אבל יש לי בקשה, בשם כל אותם אלפי חיילים ומשפחותיהם. בואו נסגור את ה'חלונות', הרדיו, ונתחבר למקום הנצחי של עם ישראל, תורה, תפילה וצדקה

על רקע איומי השביתות במשק של כל מה שזז (וגם הרכבת), שואלת שלומית אשר: "למה אנחנו האמהות, לא יכולות לומר: 'לא משחקים, שוברים את הכלים' כדי להשיג משהו? אני לא מבקשת שביתה לא מוגבלת. תנו לי יום אחד לשבות. אחד, רק אחד. זהו מספיק זמן כדי לקבל קצת הערכה לתפקידי כאם במשק הבית."

ההתחלה דווקא הייתה אופטימית. לראש השנה הגעתי חטובה ודקיקה (יחסית) אחרי הליכות בפארק, כפיפות בטן וספירת כל קלוריה סוררת שעשתה את דרכה לפה שלי, מבטיחה לעצמי שהשנה אין סיכוי שאני נוגעת בקניידעלך. אבל אז נפרץ הסכר. השאלה הגדולה היא ממתי להתחיל את הדיאטה?

על אף שנחלקו רבותינו בשאלה האם עדיף לעמוד אחרי חמישה אנשים שלכל אחד עשרה מוצרים או מאחורי איש אחד עם חמישים מוצרים, נתחבבה על ישראל הקופה המהירה. החלק השני של מסע הקניות של חיים ולדומירסקי עם תגובות למאמר הקודם ופרומו לשבוע הבא.

כבר קבעו חכמינו זכרונם לברכה "הקונה בסופר ללא רשימה למה הוא דומה? להלך במדבר ללא מפה. רמי בר לוי אמר לבור ללא תחתית". ע"כ נהגו בקהילות ישראל שהאישה מכינה רשימה לבעלה, שכן לגבר הנפוץ אין מושג כמה רסק עגבניות נשאר בבית (ואיפה בכלל הרסק עגבניות בבית), או כמה קורנפלור יש במלאי (ומה בכלל עושים עם קורנפלור).

ובכן לאחר שעברנו על השיטות הספורטיביות השונות להורדה במשקל, הגיע הזמן לסקירה על המסלול האלטרנטיבי. במקום לעמול קשה על שריפת הקלוריות למה לא להוריד בצריכה? להלן מס' שיטות וטיפים להורדה במשקל. הכל עובד רבותיי. לא מאמינים? תראו איזה עבודה עשו עלי.

כל אחד מוצא את הכיוון החיובי של לוד, חוץ מאחד נודניק כזה, שדורש יותר מדי. חיים ולדומירסקי הפעם בפרפרזה לנתן אלתרמן. "לוד היא מקום נהדר", כך חשב לעצמו ראש העיר לשעבר, זו עיר הזדמנות בלתי נגמרת, ובכלל זוהי עיר לתפארת…

חיים ולדומירסקי החליף לרכב יותר גדול כדי שגם לביתו שנולדה בראש השנה יהיה מקום באוטו. על הדרך הוא מספר על איך שומרים את הסוד השמור – מין היילוד ועל סגולות ללידה קלה "מסתבר שהסגולה הבדוקה ביותר היא ליסוע לבלינסון. בדוק!!!". בואו לקרוא לפני כולם.

חיים ולדומירסקי הכותב השנון מ"עולם קטן", משווה בין מחאת הימין נגד הגירוש מגוש קטיף לבין מחאת השמאל נגד ההתנתקות מהעובדים הזרים ומגלה כי הכל תלוי בלחץ הציבורי. וגם סיפור קצר לקראת הימים הנוראים שקשור לילד שלו שבתמונה. וכמה פעמים ביום אתה אומר לדוד ה' אורי וישעי?

מתן פריידין מגיש זווית ראייה ייחודית על אירועי השבוע החולף: שיחת חולין עם נהג מונית, התגובה המוזרה של מקורבי הרב מוטי אלון, ופרשת מסמך גלנט – מי כאן באמת איבד פרופורציות?