חנה דיין

שלומי כעס על דפנה: "אין לה שום כבוד אלי. היא מקטינה את כל מה שאני עושה, היא יורדת עלי, משפילה אותי ליד החברים שלי, מזלזלת בכל ההישגים שלי, הופכת אותי לכזה קטן בכל המפגשים המשפחתיים, אני לא מוכן לזה יותר". מה ניתן לעשות?

קשה מאוד לחיות בתחושה של פחד, אבל חשוב קודם להבין מה זה בכלל פחד. בפועל, השורש של הפחד שלך בא ממקום טוב, ובחסידות הפחד נקראת – יראה נפולה

הנפש מוקפת ב-6 כיוונים שתוחמים אותה, והם גורמים לכל תגובה שלכם בכל רגע נתון. על מנת להצליח להבין את התגובות, צריכים להבין מה המרחב הזה שבו האדם נמצא

פיזור של הנפש הוא מצב שבו אתם משחררים את המושכות ומאפשרים לרגשות להתנהל בצורה עצמאית. הדבר הזה גורם לרגשות להיות עוצמתיים מדי וליצור רעש מיותר בתוך המערכת. איך ניתן למנוע זאת?

כאשר את אומרת ליעקב שזה לא מתאים שהוא יצא לטורניר טניס, את בעצם צריכה לשאול את עצמך שאלה כנה: מאיזה מקום את פועלת? תבדקי האם אין פה מניפולציה ולו בשמץ

"את לא צריכה להיות שוטרת, את צריכה להיות מלכה וזה אומר שאת צריכה לחבר את המלכות לכתר". אבל איך עושים את זה?

דווקא זה ממש עבד אצל חברות שלי, רק אצלי זה לא מצליח. לדעתי זה בגלל שאולי, אם הוא היה לוקח את עצמו בידיים ולא היה מתנהג אלי כמו לשפחה, אז בטוח הסדנאות היו מצליחות גם אצלי. אני פשוט צריכה להחליף בעל

בתחושת המסכנות יש כיף גדול. כשאתה קורבן, אתה מקבל קיום דרך הסיפור שלך. אתה מספר לאנשים: אתה שומע מה קרה לי? איזה מסכן אני? כמה אני עצוב? ככה אתה במרכז

"אחד מיסודות הבריאה שלנו זה שהקב"ה נתן רק לאדם את יכולת הבחירה. יש אנשים שצריכים לעבוד על זה קשה יותר ויש כאלה שפחות, אבל בכל מקרה נדרש רצון אמיתי ומסירות נפש על מנת להצליח לבחור להמשך"

"חיים, מגיע לך לחיות בבית שאתה מרגיש בו חופשי, שאף אחד לא שולט בך ככה וגם לך שמחה מגיע לחיות עם בן זוג שמבין אותך ולא לחיות בתחושת בדידות נוראית כזו"

כשאני שומע את התקליט הזה הוא פשוט רעש מעצבן שנמאס כבר לשמוע אותו, הפסקתי להתייחס לזה, אני "מוריד מסך", מתנתק, לא עונה לה על זה

להיות בקשר דורש ממך לשים הרבה פעמים בצד את הזמן הפרטי שלך, לגייס כוחות, לתת מעצמך על חשבון דברים שאולי היית רוצה לעשות למען עצמך. אלו הם קורבנות

הוא כל הזמן מוציא אותי כאישה רעה שלא מאפשרת לו חופש ולא נותנת לו לעשות כל מה שהוא רוצה, הוא יודע לפזר את כל הכוחות שלו בעבודה, עם חברים ובתחביבים שלו…"

בפרשנות מורחבת של הכתובה, נדרש מהגבר להתחייב להעביר את כל כוחות הנפש שלו מקיום הרצונות הפרטיים שלו לקיום רצונות הבית, רצונותיה של אשתו שהיא מיסודה בונה את הבית. הגבריות של האיש יכולה לבוא לידי ביטוי רק על ידי מסירות נפש

עיקר הנקודה זה להבין טוב טוב טוב, שהבועה הזאת שבה הייתי שהוא נותן לי יוקר בזה שאני בלעדית אצלו, יותר מהעבודה שלו יותר מהתחביב שלו זה היה יוקר בועתי ודמיוני

אשר היה ממש נחמד, חברמן, צוחק, מפרגן, מייצר אווירה נעימה ונוחה ובאמת, לא הצלחתי להניח את האצבע על הבעיה, לקח לי קצת זמן אבל בסוף הבנתי

"למה זה לא בנוי בצורה של שני אנשים שבונים עסק וכל אחד מביא שווה בשווה לעסק? באמת לא ברור העניין, איך אנחנו הגברים תמיד נופלים בפח"

עוזי נותן לך המון וכמו שדייקת כשאמרת: אבל, לא את מה שאת צריכה. לא רק זה שאת לא מקבלת את מה שאת צריכה, את עוד נותנת לו בחזרה מעצמך על מנת שיהיה מרוצה ובעצם את נשארת במקום מאוד מאוד חסר

"על מנת להתחיל להרגיש תחושת נוכחות אלוקית, צריך קודם להתחיל לתרגל משהו שאולי נשמע קצת טכני, אבל הדרך להגיע לשם, היא הפעלת תשומת לב מקסימלית ל "כאן ועכשיו"

"אני מרגישה שנמאס לי כבר, אני לא באמת מסוגלת להתמודד עם המציאות הזו. אני ברמת מודעות גבוהה, אני יודעת שזה לא טוב ולמרות זאת אני פשוט לא מצליחה להפסיק עם זה"