5 בשו"ת לפרשת השבוע מתייחס הרב שלמה אבינר למעלת שרה ואברהם ולמעלת הגבר אל מול מעלת האישה
0 התשובה על הטענה "ליסטים אתם" – היא הסיבה ל"אמר רבי יצחק" של רש"י הראשון. כך מתחנכים ומחנכים לאהבת הארץ. ובו זמנית, אנחנו מתחנכים שזו לא רק זכות, אלא מחויבות גדולה להיקרא "עמו" של ה'
1 פרשת בראשית הפותחת את התורה מפגישה אותנו עם בריאת העולם. כל הבריאה כולה נעשית על ידי הבורא לבדו כמובן. אבל באופן מפתיע- כאשר התורה מתארת את בריאת האדם- מופיע תיאור הבורא בלשון רבים "נעשה אדם". הרב ישראל לאו מביא את דברי הרמב"ן המלמד על החיבור שבין הצד הנמוך ובין הצד הגבוה השותפים באדם. החומר בא מן האדמה והנשמה מאלוהים; צפו
0 נפילתו של בית היא נפילה מוחלטת וסופית, נפילה שאין אחריה תקומה. סוכה, לעומת זאת, אף שהיא נופלת בקלות – יש לה תקומה מחדש. זהו המאפיין של עם ישראל ושל מלכות ישראל
0 זמני כניסת ויציאת השבת, פרשת 'האזינו' תשע"ז.
0 פרשת האזינו היא נאום התוכחה המסכם את 40 שנות החינוך של משה לעם ישראל במדבר. בשירה אחת הוא פורס את המסכת כולה המשקפת את מקומו. משה לא מדבר על מצוות מסוימות או על ענייני אמונה- אלא על דבר אחד -'הכרת הטוב' . מה מקומה של הכרת הטובה בעיצובה של הרוח שלנו? צפו בשיעורו של הרב ישראל לאו
0 אם ההסתרה לא כואבת לך- אתה בבעיה, אם הריחוק מהאמת והטוהר לא קורע את בועת האדישות שלך- אתה חייב ללכת לבדיקה. חוסר התרגשות לא תמיד נובע מאיפוק וחוסן פנימי, אלא מפגיעה חמורה במערכת העצבים ותפקודה הטבעי
0 משה רבנו מבין וקורא את המשבר שיכול להיות אחרי מותו, והוא מכין את העם לכך. הוא מחזק אותם, מברך אותם, ומחנך אותם שלא הוא הנושא, אלא הברית בין עם ישראל והקב"ה
1 זמני כניסת ויציאת השבת, פרשת וילך תשע"ז. שבת 'שובה'
0 פרשת וילך פותחת בפסוק- "וילך משה וידבר את הדברים האלה". הרב לאו מסביר שאין טעם לתיאור הליכתו של משה אם לא כדי לבטא מהו 'אדם' . האדם נקרא 'הולך' לעומת המלאך הנקרא 'עומד'. מסר חשוב לשנה החדשה- לנוע קדימה ! לא לעמוד במקום !
0 כשאוהבים באמת אוהבים גם כשלא אוהבים. נכון שכרגע היחסים בינכם קצת במתח, נכון שאת/ה חושב שהגיע הזמן לעשות לזה סוף, השאלה החשובה ביותר היא מה עומד במרכז – רצון אמיתי לשפר את חייכם המשותפים או צורך רדוד בליטוף האגו?!
0 ערב השבת האחרונה בשנה היהודית, מלמדת אותנו פרשת השבוע על כוח עצום הטבוע באדם; כוח הבחירה החופשית. הרב ישראל לאו מציע שבמקום שבני אדם ישאלו: 'איך אלוקים מרשה שזה יקרה?" עדיף שישאלו את עצמם- "איך אנחנו מרשים לזה לקרות??" מעט לפני ראש השנה. 2 דקות של חשבון נפש
1 יש דרך קצרה שהיא ארוכה ויש דרך ארוכה שהיא קצרה, כמובן שעדיף להתאמץ ולהשקיע בהליכה משותפת לאורך זמן מאשר להתנהל על מי מנוחות ולסמוך על כל מיני פטנטים ובסוף לגלות שרק הפכנו את הדרך לקשה הרבה יותר
0 פסוק אחד בפרשה העוסק במעבר מן הגדה המזרחית אל ארץ ישראל מצווה על ישראל להקים גל אבנים גדול שעליו יש לכתוב את התורה כולה. הרב לאו מכנה במילה אחת את אותה אנדרטה עצומה: 'מזוזה'. כמו בכניסה לבית או למפעל המחוייבת במזוזה שמלמדת על קבלת עול מלכות שמים
2 "בן סורר ומורה לא היה ולא נברא"- אין ילד רע… לא היה ולא נברא. כל ילד הוא טוב, כול!!! תלמיד אומר בבוקר " נשמה שנתת בי טהורה היא". כולם!! קדושים וכולם נפלאים. יש לנו תפקיד גדול ועמל גדול לסייע לגלות זאת, אבל "לכל!!! אדם ישנה.."
0 כמו בפרשת "שופטים", גם אנו מוצאים את עצמנו לפעמים בחזית המערכה – על הבית, על הזוגיות, על האהבה, האחווה, השלום והרעות. היכולת שלנו לתפקד נכון, בצורה יעילה וטובה, תלויה ברצון שלנו שנובע בראש ובראשונה מאמון מלא וודאות בקשר הזוגי והמשפחתי
0 יש משהו מיוחד "ברגע שלפני" בדרך לחופה… בערב יום כיפור… בדקות הלחוצות של לפני כניסת שבת… זה ביטוי רוחני המתבטא בזמן. זו הרגשה עילאית הנובעת מציפייה למה שעומד להיות למה שאתה עומד בפניו. את הרגע המקודש הזה, לא נתנה התורה לאדם לא לממש…
0 ברית הנישואין יכולה להיות גם ברית גורל וגם ברית ייעוד. הכל תלוי בנו. ישנם לא מעט זוגות שבהתחלה אכן האמינו בייעוד המיוחד של ביתם, אך ככל שחלפו השנים הומרה האמונה ואת מקומה של הבעירה הפנימית תפסה הציניות
1 המלחמה והתפילה אינם אלטרנטיביים, חלופיים, אלא קומולטיביים, מצטרפים. כלומר, צריך גם להתפלל וגם להילחם
0 תפילין ובמזוזות הבית, שוכנים יחד זה לצד זה פרשיות "שמע" ו "והיה אם שמוע". אם ניקח את העיקרון המנחה של ר' חיים ולוז'ין לעולמנו החינוכי, הרי שהתורה מבקשת ללמד אותנו, שיש מקום לכול תלמיד ולכל אדם. צריך לדבר עם כל אחד בשפתו, במקום בו הוא נמצא. "חנוך לנער על פי דרכו" וחובת המחנך לדבר עם הנער "באשר הוא שם"
