הרב יעקב פילבר

אין אנו יכולים להתעלם מהצורך של גורם ההרתעה בחברה האנושית, כמו שאמרו חז"ל: "אלמלי מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו". אבל התשובה היהודית למניעת העבריינות והפשע היא החינוך

בעוד אצל חקלאים גויים, העיסוק בעבודת האדמה מנוון אותם מבחינה מדעית, אנו רואים כי בעם ישראל דווקא החקלאים הם אנשי הרוח. הרב יעקב פילבר על פרשת השבוע

הברכה המשולשת של הכהנים שהיא ברכת חיי העולם הזה, היא כשלעצמה אינה ברכה שלימה, וצריך להשלימה בשימת הכהנים את שם-שמים על בני ישראל

בפרשת במדבר מקבל כל אחד מהשבטים דגל. הרב יעקב פילבר לומד על חשיבתו של הדגל כסימן שבטי אך עם זאת גם כאח מסממני הזהות הלאומית השומרת את העם מפני התבוללות

החובה לכבד את הקשיש אינה מפני רחמנות אלא בגלל מעלתה של הזקנה, הערכה שיש לתת לניסיון שצבר המבוגר ברבות השנים, ולהכרת הטובה לתרומה שתרם לאנושות במהלך חייו

מחלוקתם של בן זומא וחכמים על הזכרת יציאת מצרים, מבטאת מחלוקת בין אלו שמוכנים להסתפק במדינה הקיימת ובין אלה שרוצים להגיע לגאולה שלימה בארץ ישראל על פי התורה

ישנם תהליכים שההתרחשות שלהם היא מן השמים, אך המעשה השמימי אינו פוטר אותנו להביא גם מצדנו אש מן ההדיוט, לתרום את תרומתנו. הרב פילבר על הציווי להקריב אש על המזבח

למרות מספר מקומות בהם נראה כי חז"ל כופים על קיום המצוות, דווקא בבניית המשכן התורה מדגישה כי הוא יבנה בהתנדבות בלבד. הרב פילבר מסביר מדוע.

ניסיון לפגוע בעם ישראל על ידי שילוב של טרור פיזי עם החלשת כח העמידה של העם והאמונה בצדקת דרכו, הניסיון הזה חוזר על עצמו גם בדורנו, והיא לא התחילה בשנים האחרונות

באמצע סוגיות חנוכה, שותלת הגמרא את "בורו של יוסף", כתזכורת ואזהרה שכל נסי ההשגחה שהושיעו אותנו מניסיונות ההשמדה של צרינו מבחוץ, אשר בקשו לכלותינו פיזית או רוחנית, כל הנסים הללו אינם עומדים מפני סכנת שנאת החנם ומלחמת אחים

מדי פעם אנו שומעים על צעיר או צעירה שגדלו בבית טוב בו ההורים אוהבים אותם ודואגים להם ושוהתחנכו במיטב מוסדות החינוך, אך לבסוף הם פורקים עול או סוטים מדרך ההורים. הרב יעקב פילבר לומד מפרשות השבוע על הגורמים שעלולים לדרדר את הילדים לדרך רעה

הרב צוקרמן והרב נריה הקימו יחד את ישיבת כפר הרא"ה בשעה שהנוער החלוצי הדתי היה מלא רגשי נחיתות מול חבריו החילונים. מאז חל מהפך בהשקפת עולמו של הצעיר הדתי. הרב פילבר מספיד את רבו

מן השמים הודיעו לאברהם שדרך ההסתגרות אינה דרך התיקון הנכונה. לא בהתנתקות מן החברה ועמידה מן הצד נצליח להשפיע עליה, אלא דווקא בהיותנו חיים בקרבה, ומתוכה לתקנה ולשכללה.

מצד אחד הקב"ה נוהג במידת הרחמים עם אדם וקין ונותנת להם הזדמנות להטיב את דרכם, ויחד עם זאת רואים אנו שבדור המבול היא נוהגת במידת הדין, מתנחמת על בריאת האדם ומחליטה למחות אותו מעל פני האדמה. איך נבין את ההנהגה הכפולה של ההשגחה?

ברכותיהם של יעקב ומשה על אחדות השבטים, לא נפלו בחלל ריק, נגע הפילוג וריב האחים מלווים אותנו, לצערנו, לאורך כל ההיסטוריה הישראלית, הרבה סיבות לתופעה זו אבל אחת מהבולטות שבהן היא האמביציה האישית של מנהיגי האומה, הגוררים אחריהם את הציבור כולו שרוצה אחדות ולא מבין למה יש צורף בפלגנות

הרב צבי יהודה, בנו של הרב קוק אמר כי ההדרכה האמונית בישיבה היא "מרבים אהבה, מרבים אמונה". הרב יעקב פילבר שואל האם כיום משאלתו זו של הרצי"ה עומדת במבחן התוצאה?

לאדם יש יכולת טכנית לחצוב בהרים, לשנות את פני הקרקע, לכרות יערות, לסכור אפיקי נהרות ולהטות את זרמיהם לאפיקים אחרים וכדומה, אבל עדיין יש לו אחריות על העולם.

היחס לקנאות הוא דו ערכי, מצד אחד אנו משבחים אותה ומאידך אנו מגנים אותה, איך להבין את דו הערכיות הזו? הרב יעקב פילבר לומד מדברי הנצי"ב כי קנאות יש לה מקום רק כאשר היא הפתרון היחידי, וכשאין ברירה וחייבים לפעול ומיד. בשאר המקרים, צריך לנהוג אחרת.

הרב יעקב פילבר לומד מפרשת השבוע כי לא כל יחיד או קבוצת אנשים יכולה להקים לה מאחז או התנחלות על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. ההתיישבות צריכה להעשות בגושים