"יותר קשה למחבלים לשוב לשטחים שצה"ל עזב"

חטיבת שיריון 679 הוקפצה כמו שאר היחידות בבוקר השבעה באוקטובר. בתחילת הלחימה לוחמי החטיבה תפסו את קו רמת הגולן כחלק מההשגחה על הגבול הצפוני של מדינת ישראל. לאחר זמן מה הם תפסו את מסדרון נצרים כחלק מהלחימה ברצועת עזה.

בראיון לסרוגים קצין המבצעים של החטיבה רב סרן איל הורביץ מספר על הפעילות במסדרון נצרים המבתר את הרצועה בין צפונה לדרומה. "המשימה שלנו זה למנוע זליגת אוכלוסייה בין הצדדים ולתת מרחב פעולה יותר טוב לכוחות המתמרנים הנוספים גם ברפיח וברצועה. משימה נוספת היא חלק מהאבטחה על העוטף".

לדבריו: "אנחנו מונעים מאוכלוסייה לעבור בפעילות סזיפית יומיומיות ובינתיים עומדים בה בהצלחה, כל פעם יש חששות שיבואו כמויות וצעדות, זה מאבק יומיומי 24\7 ובינתיים עומדים בו".

איך מרחיקים את הפלסטינים?

"אני לא אפרט פה את כל השיטות שאנחנו עושים, צה"ל נותן לנו את האמצעים להשתמש, אנחנו עומדים בהוראות הפתיחה באש, יש לנו כל מיני שיטות שמוכיחות את עצמן בשטח, גלויים ושאינם ובינתיים זה עובד".

אני שואל אותו במהלך הראיון על היקף הכוחות שמאבטחים את הגזרה על מנת למנוע זליגה. "אני יכול להגיד שבגזרת המסדרון צה"ל הציב מספיק כוחות כדי לעמוד במשימה. חוץ מהחטיבה שלנו יש עוד כוחות, לא יכול לפרט אבל זה מעבר למצופה".

יש עדיין איומים של מנהרות ומחבלים עם יכולת של RPG?

"מגוון האיומים ששומעים עליהם בתקשורת קיימים, בין אם זה תלול מסלול, מנהרות, ירי צלפים, לצערי עדיין כלל האיומים קיימים, מצד שני לשמחתי כמות הנפגעים פוחתת והכוחות בשטח שאנחנו הרבה זמן, מפיקים לקח, משתפרים וכמות הנפגעים פוחתת בהתאם".

"ברגע שיש כוח ברפיח או בצפון הרצועה, הפחד היה שהאוכלוסייה תפריע ותעבור מצד לצד ותשבש לכוחות בשטח את התמרון", הוא מדגיש. "בעצם זה שאנו נמצאים שם אז גם עומדים במשימה השוטפת לפני רפיח".

הורביץ מציין שהלוחמים שלו מעניקים גב לאותם כוחות ברפיח בכך שהם מונעים את החיכוך עם האוכלוסייה ומאפשרים להם להתעסק במשימה בעיר הדרומית ופחות בדברים השוטף של הלחימה.

"הביטחון השוטף שלנו לכאורה נשמר רק על האוכלוסייה אבל ברמה היומית אין יום שלא הורגים פה מחבלים ושכח לא נחשף לאיומים. עבודה סזיפית, מקווים לעמוד במשימה עד השחרור שלנו לפחות".

"אי אפשר לטהר כל בור"

כפי שאנו רואים לאורך כל הלחימה צה"ל נדרש לשוב למקומות בהם כבר לחם ולטהר אותם שוב, נשאלת השאלה מדוע מלכתחילה לא הוצבו כוחות בנקודות שטוהרו.  לדבריו הורביץ: "גם לפני שהגעתי לעזה, דברים שרואים מכאן לא רואים משם", הוא מסביר.

"צריך להיכנס לרצועת עזה ולהבין את גודל האירוע", מציין הורביץ ומוסיף: "זה מקום ענק, מיליוני אנשים, עשרות אלפי בתים וגם שמתמרנים ומטהרים מכוונים לפי המודיעין. ברור לכולם שאי אפשר לטהר כל בור, בית ואי אפשר לשלוט בכל כביש. צה"ל עובד לפי סייחים ומכוון באיתורים, אחרי שעוזבים חלק מהשטח קמים איתורים חדשים".

"עדיין למרות שיש שטחים שצה"ל עזב, יותר קשה להם לחזור וגם שהם חוזרים הם יותר פגיעים כי צה"ל מכיר את השטח מיום ליום וגם המענה שאנחנו מקבלים מהצבא לדברים כאלה הוא יותר טוב, טכנולוגי ומבצעי. אנחנו משתפרים והשיפור של צה"ל גובר על החזרה של האוכלוסייה לאיתורים. אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום ובכל זמן, אבל אנחנו במקומות משפיעים".

הבנות שלי חושבות שאני רמבו"

לסיום אני שואל אותו על ההתמודדות של בני משפחתו בתקופה הארוכה שהוא לא נמצא בביתו. "המשפחה שלי תומכת, הבן שלי לפני צבא, שאר הילדות הן קטנות ושואלות אבא מתי אתה מגיע, הרגת מחבלים? חושבים שאני רמבו".

"אני משתדל להגיע כמה שיותר וכמה שאפשר, שיחות ווצאפ יומיות עם המשפחה והחברים. מעלים את בני המשפחה לשיחת ועידה, אני מקווה שלא יתרגלו לזה יותר מדי כי אני עוד מעט חוזר".