סוף ידוע מראש: צירוף לבני פורר את הקואליציה

ובכן, הולכים לבחירות (כנראה) לאחר שנתיים בלבד.

מהי הסיבה שממשלה שמורכבת, בבסיסה, מארבע סיעות בלבד (הליכוד-ישראל ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי-תקומה, והתנועה) ושנהנית מרוב יציב בכנסת מתפרקת כל כך מהר?

אפשר להציג הרבה גורמים, שונים ומשונים. שתי הסיעות המורכבות משתי מפלגות כל אחת תרמו לחוסר היציבות, וגם המריבות וחוסר ההתאמה בברית המשונה בין יש עתיד לבין הבית היהודי, ברית האחים, זעזעו את קיומה של הממשלה.

עם זאת, לדעתי, לא זו הסיבה המרכזית. החטא הקדמון של הממשלה, הסיבה שבגללה אנחנו הולכים לבחירות חוזרות אחרי שנתיים, אינה הברית בין יש עתיד לבית היהודי. בברית הזו היה טעם והיה לה סיכוי.  בתחילת קיום הממשלה הוצגה פעילות משותפת יפה ורוח טובה של שיתוף פעולה, של התמקדות בתחומי ההסכמה ודיון אמיתי בתחומי אי ההסכמה. ההבנה של רבים מחברי הכנסת, גם בליכוד ובישראל ביתנו, שיש הזדמנות אמיתית ודרישה חדה מהציבור לשינויים ולתיקון חברתי הציגה הזדמנות אמיתית לשינוי ולהתקדמות.

החטא הקדמון כשמו כן הוא. הפעולה הראשונה של נתניהו בהרכבת הממשלה הייתה הכנסת ציפי לבני ותנועתה. זה היה מעשה פחדני, תמוה, שהכניס רעל ושנאה, קנאה ותחרות לממשלה בכל פעולה שעשתה.

כאשר הייתה ליאיר לפיד ולחבריו תחרות שמאלנית בתוך הממשלה, שאי אפשר ליחסה לאופוזיציה ולתככנות להפלת הממשלה, הוכתמו כל פעולות שיתוף הפעולה של יש עתיד והבית היהודי בצורה שהזיקה להם מבחינה אלקטורלית, וגרמו להקצנה ולהתרחקות בין שתי המפלגות, ולפגיעה אנושה בשיתוף הפעולה ביניהן.

בשורש המעשה עומדת הפחדנות וההססנות של נתניהו, שלמרות שנבחר כבר שלש פעמים עדיין לא התחיל למשול. נתניהו חשב שצירוף ליבני לממשלה ייתן לו לגיטימציה בעולם ויסייע מבחינה דיפלומטית. בתמורה הוא ויתר על כל סיכוי לשנות משהו אמיתי, והפקיר את הממשלה לקרבות רחוב על כל הישג ומעשה.

אולי עדיין אפשר לתקן, להעיף את ליבני ומפלגתה הרעה, ולתת עוד סיכוי לכנסת הזו, סביר מאד שהכנסת הבאה לא תהיה טובה יותר. אפשר היה בממשלה הזו לעשות שינויים גדולים של צדק חברתי, של משילות, של לאומיות, בלי המכשלה ששמה ציפי ליבני והתנועה שלה.

רוב חברי הכנסת במפלגות הקואליציה אינם חפצים בבחירות עכשיו. המפתיע הוא שחברי הכנסת של התנועה הם בין המפסידים העיקריים מבחירות עכשיו. למרות זאת הם לא הצליחו להימנע מלתקוע מקלות בגלגלי הממשלה, מלהציע הצעות חוק פופוליסטיות בלי תיאום עם אחרים, מלהשמיץ ולפגוע בממשלה. זה מזכיר את המשל על העקרב שאינו יכול להימנע מלעקוץ את החיה שמיטיבה איתו.

עצוב מאד שנראה כי נתניהו יהיה ראש הממשלה גם לאחר הבחירות. אלברט איינשטיין אמר שההגדרה לאי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. אזרחי ישראל יעמידו בראשם בלית ברירה לאחר הבחירות את אותו ראש ממשלה בפעם הרביעית, מאחר ואין כעת בשוק המועמדים אף מועמד טוב יותר. כנראה שנתניהו הוא הרע במיעוטו. יש לקוות שרשימות המועמדים ותוצאות הבחירות ימשיכו במגמת השיפור של רמת הנבחרים ואיכותם, כך שאולי יוכלו לאלץ את נתניהו לעשות את הדברים הנכונים, בלית ברירה. אולי כך גם נוכל לקוות לצמיחה של מנהיגות אלטרנטיבית שתיקח את מקומו של נתניהו בעוד שנתיים, בבחירות לכנסת ה-21.

כבר שנים רבות אני חושב שהברכה החשובה ביותר בתקופתינו בתפילת העמידה היא ברכת "השיבה שופטינו". אנחנו צריכים מנהיגים אמיצים, דמוקרטיים באמת, אבל שיודעים את מקומם ויודעים את מקומינו, ושמסוגלים לנקוט צעדים בזמן, ולא להיגרר אליהם ככלות כל הקיצים.

"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה ה' לבדך, בחסד וברחמים, וצדקינו במשפט"