הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף הראשון לציון יצר אמש סערה, כאשר פורסמה התבטאות שלו בה הצהיר כי בני ישיבות לא יתגייסו, ובמידה ויגויסו בכוח יעזבו את הארץ. דבריו של הרב הראשי אכן צורמים לאוזן, אך מדוע הסערה סביב דבריו כה גדולה ונוראית, כאשר מילותיו אינן שונות בדבר ממילותיהם של מפגיני קפלן?

הראשון לציון רבי יצחק יוסף, סיפק אמש שורה של אמירות מקוממות בנושא חוק הגיוס, אכן היה קשה לשמוע אותן לראשונה בשעות הערב, במיוחד משום כך שמדובר ברב המייצג את הציבור המזרחי/ספרדי דתי בישראל, ציבור המתגייס בהמוניו ורמת שירותם ואהבתם למדינה לא נופלת משל אף ציבור אחר.

הדברים אכן היו קשים להאזנה, אך הסערה התקשורתית שבאה רגעים אחרי פרסומם חשפה את הצביעות של אנשי התקשורת והפוליטיקאים בישראל, כי אם תקשיבו טוב לדבריו של הרב הראשי, תוכלו לזהות ממש בקלות שמדובר באותן מילים בהם איימו מפגיני קפלן במשך כל השנה האחרונה, אז למה דברי הרב כה מסעירים כאשר דבריה של שקמה ברסלר ומשה רדמן עוררו פיהוק בקרב אנשי החדשות והתקשורת?

בואו נעבור על דברי הרב: "יש בחורים שהולכים למילואים. לא כולם זכו ללמוד תורה. שבט לוי פטור מהצבא, לא לוקחים אותם בשום פנים ואופן, יהיה מה שיהיה. אם יכריח אותנו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים ונלך לשם".

הרב המשיך ואמר כי: "אין דבר כזה. זה מעמיד את המדינה. הם צריכים להבין את זה, כל החילונים האלו שלא מבינים את זה, הם צריכים להבין שבלי התורה, בלי הכוללים ובלי הישיבות – לא הייתה הצלחה לצבא. מה שמצליחים הצבא זה רק בזכות בני התורה, החיילים מצליחים בזכות בני התורה".

עכשיו אני רוצה להציע תרגיל מחשבה, בואו נוציא את הרטוריקה הדתית הסמלית מדבריו של הרב, נחליף אותה בדברי רהב על דמוקרטיה וליברליות של איזשהו "מוביל מחאה" מהפגנות קפלן, מה בעצם ההבדל ביניהם?

בואו נדמיין נואם על במת הקפלן או הבימה, עומד וצועק: "יש בחורים שהולכים למילואים! לא כולם זוכים להגיע להפגין איתנו! (צעקות "בושה" בקהל) הם מבינים שבלי דמוקרטיה אין צבא! אם יכריחו אותנו לשרת דיקטטורה, ניקח את התארים ואת הכסף ואת ההייטק (צעקות "הציבור המשרת" בקהל) ונעזוב את הארץ!"

הנואם ממשיך וצועק: "אין דבר כזה. זה מעמיד את המדינה, הם צריכים להבין את זה כל הביביסטים והמשיחיים האלה, הם צריכים להבין שבלי בג"ץ, בלי מערכת משפט עצמאית, בלי יועצת משפטית- אין לצבא לגיטמיציה! (שאגות "דמוקרטיה" מהקהל) מה שמצליח הצבא זה בזכות בג"ץ! זה רק בזכות השכפ"צ המשפטי שמספקים השופטים!"

מה בעצם ההבדל בין הטענות האלה, מה ההבדל בין הדרישות האלה? דת אחד מקדשת את לימוד התורה ורואה בתלמידי הישיבות הנעץ שמחזיק את הכל במקומו, ודת אחרת מקדשת את "הדמוקרטיה" לפי ראייתה, ומקדשת את "שומרי הסף" למיניהם.

אלה טוענים שללא לימוד תורה אין זכות קיום למדינה, ואלה טוענים שללא עילת הסבירות אין זכות קיום למדינה. אלה מאיימים שיארזו מזוודות ויטוסו אם יכריחו אותם להתגייס לצבא שלא מייצג את הערכים שלהם, ואלה מאיימים את אותו הדבר מהצד השני.

אם אנחנו רוצים להזדעזע מדבריו של הרב הראשי, וזה לגיטימי להרגיש כך, כדאי מאוד שנזדעזע גם מדבריהם של שקמה ברסלר שאיימה בפירוק הצבא, או של ראשי חברות הייטק שאיימו ואף ביצעו משיכות כספים ונטישות של המדינה, או על משרתי מדינה או אנשי ציבור שפעלו בפומבי כדי לפגוע במדינה כי חשבו שסטתה מדרכם האידיאולוגית.