החיים משעממים, אתה מאוכזב ממנהיגך, או שחלילה אשתך עזבה אותך לטובת עורך עיתון שמן ומקריח? אין בעיה! כל מה שעליך לעשות הוא לצאת לקווסט חסר משמעות בעיראק ולחפש אותה שם, חבויה תחת טנק, מאחורי טיל נ"מ, או בתוך יושרה מזרח-תיכונית אמיתית, כזאת שניתן למצוא רק אצל העם העיראקי.

קומדיה סאטירית חדשה מאתגרת את כל מה שחשבתם על צבא ארה"ב ואף מוכנה לגחך מעט על גחמות השלום ההיפיות, כמובן מבלי לשכוח את ההתעסקות בקפיטליזם צמא הדם. כאן כמעט אף אחד לא יוצא זכאי, או לחילופין מתוחכם במיוחד.

שוב ג'ורג' קלוני עם שפם (גברים שבוהים בעיזים)

זהו סיפורו של בוב ווילטון (אותו מגלם השחקן המוכשר יואן מק'גרגור), עיתונאי לפלף ומיוסר המנסה להוכיח לעולם דבר מה בו אפילו הוא עדיין לא בטוח. בוב פוגש את לין קאסידי (ג'ורג' קלוני), אשר הגיע למשימה מיוחדת בעיראק. לין טוען כי יש לו כוחות על טבעיים בהם למד להשתמש במהלך שירותו ביחידה מיוחדת בצבא ארה"ב. ווילטון מחליט לחבור ללין על מנת לתעד את המשימה החשאית וללמוד עוד על יכולותיו העילאיות.

במהלך המסע שגובל באבסורד אנו נחשפים יותר ויותר לסיפורה של היחידה המובחרת (שהרבה מאמינים כי הייתה קיימת באמת והוקמה כתשובה לסובייטים בזמן המלחמה הקרה), אך תמיד נמצאים מסיבה כלשהי בנקודת מבט מאד סקפטית וביקורתית. למרות שהגיבור "בולע" את הסיפור והופך לאחד מהמאמינים האדוקים של לין, הצופים נותרים עם ההרגשה הלא נוחה של "יותר מדי".

לא ברור אם הייתה זו כוונתו של הבמאי לגרום לנו לפקפק בכל הסיפור, או שהוא קיווה כי אנו בוהי-עיזים משחר ילדותנו ועל כן נמצא לעלילה מקום בלב.

הביקורת הלא מעודנת בעליל משתלחת רוב הזמן במפה הימנית בארה"ב: מטומטמים עם רובים שמחרחרים מלחמות ולא ממש רואים את הפוטנציאל הגלום בזן, ניחא. האלטרנטיבה כאן כמובן היא צבא של שלום- "סופר חיילים" שישתמשו ביכולותיהם העל טבעיות כדי להגיע לליבם של הטרוריסטים. עד שזה יקרה, ניתן עדיין לומר כי הסרט רוב הזמן נחמד, קליל ואף משעשע. לצד ג'ורג' קלוני ויואן מק'גרגור מככבים גם ג'ף ברידג'ס (שמועמד לאוסקר על תפקידו זה) וקווין ספייסי אשר מצליח להיות הנבל המושלם- נו, זה שמנסה להשתמש בכוחות הטוב כדי לעשות רע, ואפילו קצת מצליח-על חשבון העיזים.