היום בהיסטוריה. מי מאיתנו לא שמע או לא היה בתל השומר כשהתגייס לצבא או כשלא-עלינו נזקק לבית החולים במקום? ליום שחרור שכונת תל השומר, היום לפני 75 שנה, ביום ו' בניסן תש"ח (15.4.48) נספר את סיפור המקום.

סיפורו של המקום מתחיל, כשאבי משפחת ליטוינסקי יעקב אלחנן, הגיע ארצה בשנת תרמ"ו (1886) והחל לרכוש קרקעות ולהקים מפעלים זעירים בכל ארץ ישראל. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הלך ליטוינסקי לעולמו. ובניו מוריס ואמיל ירשו אותו והמשיכו את מפעלו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, רכש אמיל כ 1,700 דונם ממזרח ליפו ותכנן ביחד עם אדריכל בשם ריכרד קאופמן, עיר שתהיה עיר גנים בסגנון אירופאי. המיזם לא צלח, ורק עשר משפחות בעיקר מיוצאי גרמניה, קנו מספר בתים.

בשנות המרד הערבי הגדול בשנים תרצ"ו- תרצ"ט (36-39) הייתה השכונה הזעירה לקו חזית מול השכונות הערביות שהקיפו אותה. לתושבי השכונה עלתה השאלה, האם להתפנות לכיוון תל אביב או להישאר בשכונה. אחד מתושבי השכונה זאב נתן טפליצקי כתב "לא נזוז מכאן" והם לא זזו.

בימי מלחמת העולם השנייה, הפקיעו שלטונות המנדט מהאחים לטיוינסקי, שטח של 1,200 דונם עליו הקימו בסיס צבאי גדול ולבסיס קראו תל לטיוינסקי.

משחררים את המחנה שבוע לפני פסח

ככל שמועד עזיבת הבריטים את הארץ הלך והתקרב, עלה חשש בקרב ראשי ההגנה, כי הבריטים יעבירו את המחנה לידיים ערביות. המחנה שחלש על הכבישים יפו-וילהלמה, בית דגן-יהודיה, ישמש כבסיס להתקפות על ישובי האזור. בנוסף היה המחנה, כטריז בלב הישובים היהודיים באזור.

ידיעות מודיעיניות של ההגנה דיווחו כי מספר רב של ערבים חמושים מתושבי הסביבה ומלוחמיו המאומנים של חסן סלמה, מפקד הכנופיות הערביות במחוז לוד, החלו לחדור למחנה במסווה של עובדים, תוך העלמת עין מצד הבריטים.

כשהתברר לראשי ההגנה כי אכן הבריטים מתכננים להעביר את המחנה לידיים ערביות, החלו לתכנן את כיבוש המחנה.

כוח מגדוד 33 מחטיבת אלכסנדרוני יצא לסיור מסביבות למחנה במסווה של עובדי חברת החשמל, כדי ללמוד את פרטיו ולהכין תכנית פעולה לכיבושו.

אור לו' ניסן יצאו הגדודים 32 ו-33 מחטיבת אלכנסדרוני לכיבוש המחנה. הקרב, שהתנהל מבית לבית, נמשך כל היום. לאויב נגרמו אבדות כבדות. למרות זאת, נשארה מובלעת קטנה בדרום המחנה ששוחררה רק כעבור שבועיים במבצע חמץ.

בכוחות המשחררים הייתה "הפלוגה הדתית" פלוגה ג' בגדוד 33 הידועה בכינויה "פלוגת האלוקים", שהייתה בין הכוחות המשמעותיים בכיבוש המחנה. לאחר הקרב נכנסה הפלוגה הדתית למטבחי המחנה, והכשירה אותם לכבוד חג הפסח.