היום (ה') החל מבצע "ימים נוראים" של הרבנות הצבאית לקראת יום הכיפורים. המבצע נועד להבטיח כי בכל בסיס ומוצב צבאי יתקיים מניין לתפילות יום הכיפורים. מעבר לאנשי הרבנות הצבאית, התווספו היום חלק מתלמידי ישיבות ההסדר, לצורך חיזוק מערך החזנים בצה"ל.

ההסדרניקים שגויסו היום, הינם חיילי בעל כשירות עורפית (ג'ובניקים), אשר נמצאים במהלך השל"ת השני, כלומר תלמידי שנה ד' או ה'. החיילים התכנסו היום במחנה צריפין, ומשם הם פוזרו לפי איזור מגורים וצרכי הצבא למחנות צה"ל השונים מהחרמון ועד אילת.

למרות שנראה כאילו מדובר בפעילות משעממת, כדרכם של הסדרניקים גם להם יש סיפורי מורשת קרב (מור"ק) אפילו במשימות מעין אלה.

חייל אחד שלא יישכח לעולם את המבצע הזה הוא ב' תושב אחד היישובים בבנימין. ב' נקרא להשלים מניין ולהיות חזן במוצב החרמון, אלא שהוא עשה זאת בשנה הלא נכונה – 1973. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים כבשו הסורים את המוצב, וב' שלא היה אפילו לוחם, נלקח בשבי. הוא הוחזר לארץ רק כעבור שמונה חודשים, עם הסכם חילופי השבויים. ללא ספק זהו אחד המור"קים הבכירים של אנשי הרבנות הצבאית מאז ומעולם.

מור"ק קצת שונה, אבל גם מעניין הוא של בני"ש בשם יוסי שהוצב בבסיס המשטרה הצבאית בבית ליד, להשלמת מניין. בתום הסעודה המפסקת, ממש חמש דקות לפני תחילת הצום, נשמעה יריה בבסיס. מסתבר שאחד החיילים התאבד. למזלו הרב של יוסי, במקום נכח גם רב המשטרה הצבאית, שמכיר את נהלי הטיפול במקרים שכאלה ודאג לטפל בגופת ההרוג. מאידך, יוסי הוצנח לתפקיד החזן של "כל נדרי" וערבית. עד היום הוא לא יודע ממה החיילים היו יותר מזועזעים, מההתאבדות של החייל או מהזיופים שלו.