במרכז ישיבת כפר הרוא"ה, עומד מבנה מרשים עם כיפה שעוצב ע"י האדריכל מאיר בן ארי והוא השריד האחרון שנשמר באותנטיות מאותה תקופה, מרכז הכיפה מעוטרת בפסקאות בהשראת המקורות וכתבי הרב קוק שעניינם האדם, ישראל ותחייתו וארץ ישראל. לא בכדי הפך המבנה לאייקון תרבותי המסמל את תנועת בני עקיבא בפרט והציונות הדתית בכלל.

במשך עשרות שנים, תלמידים ומבקרים חשבו שאת הפסקאות המעטרים את הכיפה שכתב הרב קוק ליקט הרב נריה. אולם, עם שחזור מבנה הכיפה שנעשה כחלק מהקמת לחלק המרכז למורשת ולזהות של בית הציונות הדתית, היה חשוב למקימי המרכז לברר את מהות הפתגמים המעטרים את הכיפה ומקורם.

כחלק מהמחקר הגיעו למשפחת יאיר בן אורי, בנו של האדריכל. בחפצי העיזבון של אביו מצא הבן יאיר את המסמך ההיסטורי הנדיר ובו מוצג מכתב של הרב שאול ישראלי שממוען לאדריכל מאיר בן ארי ובו הוא מספר על כך שליקט את הפתגמים על דעת עצמו, עקב דחיות מצד הרב נריה שהיה עסוק מאוד באותה תקופה.

(צילום: יאיר בן אורי)
(צילום: יאיר בן אורי)

במסמך הוא מפרט: "שמונה פתגמים מכוונים לשמונת הצלעות המבטאים את ערך האדם, ישראל והטבת א"י"

ישיבת כפר הרא"ה נוסדה בשנות ה-40. בתחילה החליטה תנועת המזרחי להקים ישיבה חקלאית לבחורים מבוגרים ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית ברוח הציונית הדתית. ממובילי הרעיון היה הרב שאול ישראלי זצ"ל, שהיה רבה של כפר הרוא"ה. אך ככל שהזמן עבר הישיבה לא משכה אליה בחורים והרעיון דעך.

(צילום: ברוך גרינברג)

זמן מה לאחר מכן נערך סמינריון של בני עקיבא ובו התבקש הרב נריה להקים ישיבה לבני הנוער ברוח ארץ ישראלית והוא הצטרף לישיבה שהקים הרב שאול ישראלי.

בשנת 1940 תש"י הוקמה בכפר הרוא"ה הישיבה הראשונה של בני-עקיבא כשבראשה עמד הרב נריה ובה למדו בסה״כ שלושה עשר תלמידים. לימים, הישיבה פרחה והפכה לסמל בעולם החינוך הציוני דתי.