'מתחברים לשורשים בהר הזיתים' היא סדרת רשת בסרוגים בשיתוף המשרד לירושלים ומורשת, בה בכל סרטון נעסוק באישיות פורצת דרך שקידמה את עם ישראל, וקבורה בבית העלמין העתיק בהר הזיתים – מול המקום הקדוש לעם היהודי.

שירה אליצור (שירצור) תצא למסע היסטורי ותלווה דמויות ישראליות היסטוריות ומודרניות, עם ההתמודדויות שלהן, המאבקים ופריצות הדרך שהצעידו אותנו קדימה.

פרק 4 של הסדרה מתחברים לשורשים בהר הזיתים

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מתחברים לשורשים בהר הזיתים. פרק 4 - זלדה

הפרק הרביעי עוסק בשיינא זלדה שניאורסון מישקובסקי המוכרת לציבור כמשוררת זלדה. היא נולדה באוקריאנה, למשפחת שניאורסון, והחזיקה בייחוס ייחודי – בת דודה של הרב מלובביץ'. למרות שהגיעה ממשפחה שמרנית, כחב"דניקית אמיתית היא הייתה פורצת דרך. כבת יחידה לאביה, אמרה עליו קדיש בשנת האבל, אירוע שהיום אולי נחשב לגיטימי אצל הליברלים, אבל לא בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת.

היא עלתה לארץ, וגרה בירושלים, והפכה יחד עם נחמה לייבוביץ למחנכת דגולה של דור שלם בציבור הדתי. אחרי חתונתה, קבעה את דירתה באזור שכונת גאולה של היום, ובין לבין החלה לכתוב את שיריה, אותם הייתה מקריאה בעל פה – כן, זלדה, הייתה חלוצת הספוקן וורד של ירושלים. רק אחרי שנים רבות, אספו כמה מתלמידיה בהם המשוררת יונה וולך את שיריה והחלו לפרסמם.

בשירה שלה ניכרים המוטיבים החסידיים עליהם התחנכה. האהבה לעולם וההתגברות על הקשיים. לא היו לה ילדים, אבל השירים שלה, הפכו לנכס צאן ברזל, ואפשר לומר שזאת הירושה שלה לעם ישראל . זלדה נפטרה במוצאי יום השואה תשמ"ד 1984, והשיר שלה 'לכל איש יש שם' הפך למזוהה עם קרבנות השואה.

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה וְנָתַן לוֹ עִוְרוֹנוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ.

==

הכתבה בשיתוף משרד ירושלים ומורשת והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.