בחלוף פחות משבועיים מהיום השמח בו התעורר העם היהודי להכריע בעד מדינה יהודית ובהתפוגג ההלם הראשוני מתחילים להישמע קולותיהם של אלה הבוכים מרה על ה"אסון" שלתפישתם פקד את המדינה. ראש הממשלה המיועד נתניהו מקבל מהנשיא באופן רשמי את המינוי להקים ממשלה וברקע גוברים קולות הממורמרים שאך זה מקרוב נשלחו באופן דמוקרטי למהדרין לחבוש את ספסלי האופוזיציה משם לא יוכלו לגרום נזקים בעתיד הנראה לעין.

בל יהיה ספק בלב איש – ההכרעה היא חד משמעית, וכאשר מוציאים מכלל הקולות הכשרים את אלה של הגיס החמישי הערבי כי אז ברורה לחלוטין הכרעת עם ישראל, ובמקומותינו לא למותר לציין, עם ישראל עליו לא נמנים הערבים.

לקמן מקצת הקולות המבכים מרה את ה"אסון" ואגב כך משמיעים תחזיות הרות אסון, מופרכות כולן, באשר לצפוי לנו בשנים הקרובות:

זהבה גלאון ממרצ (זוכרים? יש מפלגה כזו): "תוצאות הבחירות הן אסון למרץ, אסון למדינה".

"אני עם הדמוקרטיה סיימתי" – תגובה אופיינית שנכתבה פעמים רבות במרשתת.

סקר שנערך לאחר הבחירות מראה שכחמישים אחוז ממצביעי השמאל חככו בדעתם בדבר האפשרות לעזוב את הארץ, כאשר כתשעה אחוזים אמרו שהם מתכוונים לממש זאת.

בני(חותה) גנץ – "זהו יום קשה".

יאיר גולן על ניצחון הימין: "רצחו וירשו".

פעילי מרצ בשעת פרסום תוצאות הבחירות (צילום: Flash90)

ועוד התגובות רבות ומגוונות. עד כמה היכה ההלם בשמאל הפוסט ציוני והאנטי יהודי אפשר ללמוד אפילו מראש/ת מפלגת העבודה/ים/ות מרב מיכאלי שבמצוקת העתים/ות אבד/ה לרגע את קור רוחו/ה המאפיינ/ת אותה/ו והחל/ה פתאום ללהג את מורכבויות נפשה המיוסר/ת בלשון זכר.

והרי כולנו זוכרים את יכולת החיזוי "המופלאה" של אנשי שמאל, של רמטכ"לים לשעבר, של גורמי ביטחון בכירים (ועוד כיוצא באלה) שהבטיחו שהסכמי אוסלו הארורים יביאו שלום, שחזו ש"ההתנתקות טובה לביטחון" ושלא מפסיקים להלך עלינו אימים עם "השד הדמוגרפי"…

למרות כל אלה, וכאן העיקר – אל למנהיגי הימין שנבחרו להתחשב ולו לרגע בקיטורים, בנבואות הזעם, ברואי השחורות ובמחשבי הקיצים מהשמאל המובס (שלמרבה השמחה הולך ומתמעט ברוך השם). אלה הוכיחו בשנה וחצי האחרונות מה מגמתם ולאן הם רוצים להוליך את מדינת היהודים. תקופה קצרה אך ארוכה מדי בה הכבידו אנשים פוסט ציונים ואנטי יהודיים בחלקם, בצוותא חדא עם נציגי המפלגה האסלאמית, את ידם על כל היקר לנו. 

הם פעלו נגד התורה, נגד לומדיה, נגד הכשרות, נגד השבת, נגד המשפחה היהודית, נגד הגיור על פי ההלכה, נגד אינטרסים לאומיים בכללם ריבונות על טריטוריה ימית ומשאבי טבע, נגד הרוב היהודי, נגד אדמות המדינה, נגד ההתיישבות היהודית ועוד…

הם פעלו גם נגד הדמוקרטיה. כל מי שלא היה חבר בממשלת "השינוי" הודר מעמדת השפעה. ייצוג האופוזיציה בוועדות הכנסת היה מבזה וחריג תוך שאפילו הבג"צ מצא לנכון להעיר על כך. החלטות חשובות וגורליות התקבלו באופן דיקטטורי תוך התעלמות מהכנסת ומשטר האימים שהונהג במליאה היה מן המפורסמות. הגדיל לעשות ריקא (יאיר לפיד) שבהיותו ראש הממשלה בפועל פעל על מנת להצר את צעדי ערוץ עכשיו 14 המזוהה עם הימין.

לאחר הניצחון שלנו, אנשי האמונה, (שלדעת ולהרגשת רבים מהווה הצלה של ממש), נשמעים קולות לפיהם על המחנה המנצח, האמוני, לנהוג בנדיבות של מנצחים כלפי המחנה שהובס. אין מניעה לנהוג במחנה "השינוי" בדרך ארץ, אך זה בכפוף לתנאי אחד שאין לוותר עליו בשום פנים ואופן:

הניצחון בבחירות מהווה הזדמנות, אולי יחידה במינה, להביא לשינויים במשטר ובמוקדי הכוח – שינויים כאלה שישיבו את עקרון הפרדת הרשויות, יחזירו את היועצים המשפטיים ומערכת המשפט לגודלם הטבעי והנכון ולמקום הראוי להם, יחזירו את הצבא לייעודו המקורי – ניצחון בקרב והשמדת האויב, ישיבו את המשילות בארצנו, יחזקו את ההרתעה הישראלית ובעיקר – יבססו באופן שאין עליו עוררין את הזהות היהודית של המדינה כמדינת היהודים ששבו לארצם בדרך להגשמת חזון הנביאים ובוא הגאולה השלימה.

מרב מיכאלי, בשבוע שעבר (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

על כל אלה אסור לוותר. כתבות של בעלי טורים, הבעות פנים מגמתיות של מגישי חדשות, "קביעות מלומדות" של "משפטנים" אוניברסליים, ליברליים וקוסמופוליטיים, "פרשנויות אובייקטיביות" של חברי האולפנים, קולות זעקה ושבר של מפגיני בלפור, מובילי הדגלים השחורים. "אנשי ביטחון בכירים" המנבאים שחורות, אפילו שגרירי מדינות עוינות ו/או ידידותיות – אסור שתהא לכל אלה השפעה, ולו השולית ביותר, על הנחישות של הנבחרים לעשות טוב לעם ישראל, טוב באופן שתואר לעיל.

התבוננות במחנה המנצח מספקת סיבה לאופטימיות. מבין ששים וארבעה חברי הקואליציה, מעל לחמישים אחוז הם אנשים מאמינים עם כיפה לראשם. רבים אחרים שומרים על קדושת השבת, בוודאי רובם ככולם  חדורים באהבת עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. במקום הזה לא זכינו להיות שנות דור.

לפיכך, מצפים מאות רבבות יהודים בארץ הקודש שנבחרינו יתעלו לגודל השעה ויעשו למעננו, יעשו למען שמו.

לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל.