היום בהיסטוריה: פרעות תקצ"ד של הערבים בצפת

"… ביום א' שמונה ימים בחודש סיוון תקצ"ד (ח' סיוון, 15.6.1834) באו שוללים יושבי כפרים ונתחברו עם יושבי הערים ובידם כלי מלחמה… ונפלו על כל היהודים דשם ופשטו את בגדיהם מאנשים ונשים וגרשום ערומים מן העיר ויבוזו כל רכושם… והעם עינו… וקרעו כל ספרי התורה וטלית ותפילין שלהם ונשארה העיר שמה ושאיה יוכת שער עד שעלו בתוכם נחשים ונמרים. והיה כן עד שלושים ושלושה ימים. כן עשו בעיר צפת וכן עשו בשאר עיירות אבל לא כל כך גדול…"

כתב רבי מנחם מנדל מקאמיניץ, שעלה ארצה שנה קודם לכן והצטרף לכולל הפרושים מתלמידי הגאון מוילנא והיה למלונאי הראשון בארץ ישראל, על אותם שלושים ושלושה ימים נוראים בהם פרעו ערביי הארץ בירושלים, חברון ניסו גם בטבריה אך עיקר הפוגרום התרחש בעיר צפת.

הפוגרום התחיל בשכם והתקדם לצפת

ומה ראו על ככה? ממשיך לספר רבי מנחם מנדל מקאמיניץ:

בשנים תקצ"א – תקצ"ט שלט בארץ ישראל מוחמד עלי שגירש למספר שנים את השלטון התורכי. שלוש שנים לאחר שעלה לשלטון גזר כי על כל יושבי הארץ להתגייס או הראויים לגיוס.

הערבים יושבי הארץ לא קיבלו גזרה זו והחליטו כי יוצאים למרד כנגד הגזרה בתחילה אנשי שכם עלו לירושלים ושם רק בזזו והשחיתו את רכוש היהודים אך לא פגעו בנפש.

יושבי צפת שמעו מה עשו אנשי שכם והחליטו שגם הם עושים ביהודים כפי שעשו יושבי שכם. ובמשך שלושים ושלושה ימים פגעו ביהודי צפת בצורה אכזרית ביותר נשים וגברים, תשמשי קדושה ביזו וחיללו. בית הדפוס הראשון בארץ של משפחת ב"ק נהרס והספרים הושחתו.

רבי ישראל משקלוב (עליו נספר מחר) מנהיג עדת הפרושים בצפת הבריח את יושבי צפת אל מחוץ לעיר. במשך ימים רבים התחבאו תושבי צפת במערות ובהרים, עד שהתקבצו כולם לכפר עין זיתים ושם נחו עד ליום י' תמוז שאז באו חייליו של מוחמד עלי, לאחר שר' ישראל שלח רץ לקרוא להם.

גם בחברון פרעו ביהודים מספר שעות בודדות בצורה אכזרית ביותר.

הרב נסים זרחיה אזולאי מרבני ירושלים טורקיה וצפת נכד החיד"א, קבע יום פורים בי' בתמוז לזכר התשועה.