בהיסטוריה הפוליטית, שנת 1992 נחשבת לשנה שבה מחנה הלאומי הצליח, במו ידיו, להדיח את עצמו מהשלטון.

יש לא מעט סיבות לכך אבל אפשר לנכס תרומה גדולה לשיגעון הגדלות של חלק ממנהיגיו, חוסר היכולת להתאחד והבחירה להתמודד בכל מחיר, תוך בזבוז קולות, מה שהוביל לעליית שלטון השמאל ובסופו של דבר להסכמי אוסלו.

טירוף ארבע מערכות הבחירות בשנתיים התישו את הציבור והעלו את רף האדישות בעיקר במחנה הימין.

התפיסה כאילו שלטונו ארוך השנים של נתניהו מובטח, כנראה השאירה מצביעים רבים בבית, וגם תוצאות הבחירות האחרונות הותירו הכרעה לא ברורה לשום מחנה פוליטי.

צילום: מארק ישראל סלם

המצב האבסורדי שבכנסת מכהנים היום 72 חברים מובהקים של מפלגות ימין, ועדיין לא הוקמה ממשלת ימין, היא העדות הקשה ביותר למצב של המחנה הלאומי.

איך קורה שלמרות שרוב הציבור ממוקם בימין, בשלטון זה לא בא לידי ביטוי? הבעיה היא שאת האשמה אפשר להפנות ליותר מידי כיוונים.

בל נשכח שהאיש הראשון שהכניס את המדינה לסחרורי הבחירות הוא כמובן אביגדור ליברמן שסירב להיכנס לממשלה אחרי הסבב הראשון של שנת 2019 ומאז מתמיד בסירובו לכל שיתוף פעולה עם נתניהו.

לפני שנה הצטרף אליו גדעון סער, שכרת גט כריתות מהליכוד, והקים מפלגה שכל מהותה – החלפת נתניהו ויהי מה.

אבל השנה האחרונה מיקדה את הפוקוס בשתי הדמויות הפוליטיות שהכריעו את הכף – ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ומחליפו בתפקיד, נפתלי בנט.

הטרגדיה של נתניהו ובנט

נתניהו, שכשל בפעם רביעית לחצות את רף 60 המנדטים, ניסה כל טריק אפשרי – מהצעת רוטציה לבנט או סער, מהלך של בחירה ישירה, וחיפוש נואש אחרי 2 עריקים – אבל לקוסם הגדול בפוליטיקה הישראלית, כבר לא נותר שום שפן לשלוף מהכובע.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו מציע לסער ובנט שייכנסו לממשלה, מאי 2021

הדבר היחיד שהיה מציל בשלב הזה את שלטון הימין ומשאיר את הליכוד בהנהגה, היה פינוי הכיסא לטובת בכיר ליכוד אחר – עם זאת סביר להניח שהמחשבה אפילו לא חלפה בראשו, ומשם התדרדרות לבחירות חמישיות הייתה כמעט בלתי נמנעת.

מנגד, עמד לו יו"ר ימינה, עמוס בכמות הבטחות סותרות שמסנדלות אותו בכל החלטה. מצד אחד הבטיח לא לשבת בממשלת שמאל, לא להעניק רוטציה ללפיד, ולא להישען על רע"מ ומצד שני הבטחה עקרונית למנוע בחירות חמישיות.

הבלתי יאומן קרה

הרבה דיו נשפך בלנתח את רצינות כוונותיו של בנט במשא ומתן מול הליכוד, והאם באמת נתן צ'אנס אמיתי לממשלת ימין, אך בפועל ההכרעה של יו"ר ימינה הייתה ללכת שמאלה.

בשם מניעת בחירות חמישיות והוצאת ישראל מהבוץ הפוליטי, נפתלי בנט עשה את הבלתי יאומן והקים ממשלה שרובה מורכבת מנציגי שמאל ונשענת על מפלגה אסלאמית.

עבאס, בנט ולפיד חותמים על ההסכם הקואליציוני (קרדיט: מפלגת רע״מ)

למעשה, בנט החזיר לשולחן הממשלה אנשי מרצ שלא ישבו בממשלה מעל 20 שנים והעניק לאג'נדת השמאל הפרוגרסיבית מקום של כבוד בתהליך קבלת ההחלטות.

בנט בהחלטה מודעת בחר לפצל את מחנה הימין, ולעבור לגוש מתנגדי נתניהו, כאשר בעיניו האלטרנטיבה גרועה הרבה יותר.

כך יצא שנתניהו ובנט, הם שני הגיבורים הטרגיים של המערכה שהפילה את מחנה הימין מהשלטון. שניהם גם בטוחים עד היום, שהם עשו כל מה שהיה נדרש מהם והצדק איתם.

ובינתיים, שנת 2021 תיחקק בהיסטוריה הפוליטית של ישראל, בתור נקודת ציון שבה מחנה הלאומי שוב הביס את עצמו.