כדאי להפסיק טיפול תרופתי להפרעות קשב בחופש?

החופש הגדול מציבי בפני הורים דילמות רבות, הורים לילדים שמטופלים בטיפול תרופתי להפרעות קשב ניצבים בפני דילמה לא פשוטה: האם להפסיק את הטיפול התרופתי המסייעות להפרעות קשב במהלך תקופות שוברות שגרה כגון: החופש הגדול והחגים? או שעדיף להמשיך בטיפול התרופתי על מנת לשמור על שגרה? ביקשנו מהפסיכיאטרית ד"ר טלי וישנה, המנהלת את "הבית של טלי", שתעשה לנו קצת סדר:

ד"ר וישנה שיתפה: הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה שכיחה במיוחד ולה פנים רבות. לא מדובר רק בקושי להקשיב או ללמוד, אלא בקושי רחב יותר בוויסות של תשומת הלב, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כגון: בהתנהגות אימפולסיבית, באי שקט ובקושי בתכנון והתארגנות.

קושי נוסף שעשוי לבוא לידי ביטוי נקרא 'ריכוז לא מתואם'. כלומר, ריכוז גבוה בנושא אחד ומעניין תוך התעלמות מגירויים אחרים בסביבה. להפרעת קשב וריכוז ישנן השלכות מעבר לביצועים בבית הספר, אלא גם על תפקוד בשעות אחר הצהורים ויחסים חברתיים.

כיוון שמדובר בהפרעה כוללת איתה הילד מתמודד באופן קבוע, חשוב לזכור שלא מדובר בהפרעה שצריך לפתור רק בזמן הלימודים. המטרה היא לא רק לאפשר לילד ללמוד טוב יותר, אלא גם לחיות טוב יותר. אם הטיפול התרופתי עוזר הוא יכול לעזור גם בחופש, ואם הוא גורם תופעות לוואי כמו דיכאון או סגירות חברתית, כדאי לחשוב על חלופות אחרות גם בזמן הלימודים.

מעבר לכך, החופש הוא הזדמנות מצוינת להורים לראות את ההשפעה של הטיפול, בכך ניתן לקבל אינדיקציה לתגובת הילד לתרופה, כדי להימנע ממצב שבו לאחר חודשים ושנים הילד למעשה סבל מהטיפול התרופתי שקיבל. תרופה שטובה לילד בלימודים – תהיה טובה עבורו גם בבית. אך אם היא אינה טובה לו בבית, בחופש – היא גם לא תהיה טובה עבורו בלימודים.

למרות מה שנהוג לחשוב, כיום ישנם דרכי טיפול רבים, לא רק ריטלין. הקבוצה השכיחה ביותר של טיפולים תרופתיים הם טיפולים בתרופות ממשפחת הסטימולנטים, שכוללים את הריטלין, הקונצרטה, אטנט, פוקלין, ויואנס, או מיקס אמפטמין. ההבדלים בין התרופות קשורים בזמן ההשפעה, שיכול להיות קצר כמו ארבע שעות, ועד 12 שעות, ביעילות ובתופעות הלוואי.

הבחירה בין התרופות תהיה לפי משך ההשפעה הרצוי, ולפי תופעות הלוואי שיכולות להיות שונות מאדם לאדם, או במקרה זה בין ילד לילד. תרופות אלה בעיקרון ניתנות לפי הצורך, ומשפיעות בו ביום. לעומתן יש תרופות שמשפיעות לטווח ארוך יותר, הן דורשות מתן יומיומי, ובדרך כלל השפעתן מורגשת פחות מאשר של התרופות האמפטמיניות. התרופה השכיחה יותר מקבוצה זו היא האטומיק (סטרטרה).

כך או כך, חשוב לא לפחוד מלטפל גם בחופש, ואפילו לנצל את החופש כדי לבחור טיפול מתאים ולראות את השפעתו. במיוחד חשוב, לשים לב לזמנים שבהם התנהגות לא מתוכננת ולא מווסתת עלולה ליצור נזק חברתי או אפילו בריאותי. למשל, לא לחשוש לתת טיפול לפני יום של מסע מאתגר בתנועת הנוער, שבו ישנם סיכונים ואינטראקציה חברתית רבה, או לפני טיול משפחתי משותף במוזיאון שכולל הדרכות והפעלות קבוצתיות.