אלעזר שטרן הוא לא חבר כנסת. הוא סתם אחד שמסתובב במבנה הענק ההוא בגבעת רם, מרים פעם את אצבעו ופעם את קולו. אלעזר שטרן הוא גם לא תושב הושעיה, הוא סתם מתעקש להגיע לעיתים תכופות ליישוב הדתי הצפוני ולטעון שמשפחתו גרה שם. וכמובן ששטרן הוא גם לא אלוף בצה"ל. פשוט לא היה נעים להגיד לו ללכת אחרי כל השנים האלה. אז הרשו לו להמשיך ללבוש מדים, סידרו לו ג'וב שאי אפשר לגרום בו יותר מדי נזק, והרשו לו לקשט את כותפותיו בדרגות אלוף, העיקר שלא יתבאס.

אני חייב לכם התנצלות על רמת הטיעון הנמוכה בקטע הפתיחה. אבל זו הרמה שאליה ירד שטרן כאשר קבע והודיע שהרב דב ליאור הוא "לא הרב שלנו" אלא "במקרה הטוב מומחה להלכה". הגיעה לאזניו שמועה כאילו הרב ליאור פוסל את יהדותם של עולי אתיופיה, ודי היה לו בכך כדי לכנס ישיבה דחופה של ועדת האתיקה העליונה לתלונות על רבנים, בראשות אלעזר שטרן ובהרכב אלעזר שטרן. הוא הגיש תלונה על גזענות ובלי לשמוע את גרסת הנילון קיבל החלטה לשלול מהרב ליאור, מגדולי רבני ופוסקי הדור, את סמכותו כרב והודיע על החלטתו קבל עולם, מעל במת הכנסת.

ואתה לא יודע איזו תחושה חזקה יותר, הגיחוך על ההשתטות של שטרן או הכעס על חוצפתו. מי אתה אלעזר שטרן וכמה תורה למדת שתוכל לקבוע מי רב ומי אינו רב? מדוע לא טרחת, בטרם יצאת בהשמצותיך על גזענות, לברר ולשמוע על יחסו האוהב והמקרב של הרב ליאור כלפי עולי אתיופיה? מה אתה יודע על שיקוליהם ונימוקיהם של גדולי רבני הציונות הדתית, ובראשם הרב ישראלי והרבנים הראשיים שפירא אליהו, שהתמודדו עם בעיות הלכתיות קשות, עמלו ומצאו את הדרך ההלכתית המאפשרת לאחינו עולי אתיופיה להתחבר מחדש אל עם ישראל, לאחר למעלה מאלפיים שנות ניתוק פיזי ורוחני?

אלעזר שטרן צבר קילומטראז' ארוך של ביזוי תלמידי חכמים. לעיתים זה נשמע כמו עוד אחת מפליטות הפה הפרובוקטיביות של האלוף הבוטה שמדבר מהבטן ולא מהראש, קודם מתבטא ורק אחר כך חושב. אבל גם בספרו 'משא כומתה', שלא נפלט ברגע אחד, מקדיש שטרן עמודים רבים לחיסול חשבונות עם רבנים על רקע עימותים שונים שהיו לו איתם. גם השיטה של שלילת התואר רב ממי ששטרן חולק על דעותיו, מעשיו או התבטאויותיו איננה חדשה. נראה שלשטרן אין הבנה אמיתית של ערך לימוד התורה וערכם של תלמידי חכמים. מבחינתו, גם עמי ארצות כמותו יכולים לפעול גדולות ולפסוק הלכות מחודשות בהלכות גיור, אז הרבנים הגדולים הם בעצם מיותרים.

ובאשר לאלעזר שטרן, כל עוד הוא לא מתקן את דרכיו ולומד לשים מחסום לפיו, אין לתת לו פתחון פה בעניינים הקשורים לתורה. גם יוזמות שלו הנראות כמועילות לא צריכות לקבל סיוע מצד נציגי הציבור הדתי-לאומי. לאחר שהתמחה בביזוי תלמידי חכמים, הכותרת "חוק שטרן" לא צריכה להתנוסס מעל שום חוק בענייני דת ומדינה.