הכנסת התפזרה רק באמצע השבוע אבל מערכת הבחירות הרביעית מאיצה במהירות. כמו כל מערכת בחירות ישנם תזוזות ומעברים מפתיעים אבל ייתכן שהפעם אנחנו צופים במשהו אחר.

כאמור, אין כאן "מחלה" חדשה וראינו כבר פוליטיקאים מדלגים בין מפלגות ואפילו בין מחנות (היי, ציפי לבני) אבל עם תחילתה של מערכת הבחירות 2021, ברור כי התופעה פה יותר מתמיד.

"בית לא עוזבים" אבל מה קורה שהבית עוזב אותך?

העריקה המפתיעה של זאב אלקין והעזיבה של עפר שלח, הגם שהייתה צפויה, הוכיחה שהתופעה לא פוסחת על בכירי מפלגות שמאסו במנהיגות של מפלגתם. גם אלקין וגם שלח, היו עד לא מזמן הקרובים ביותר לראש תנועותיהם הפוליטיות.

אלקין שישב עם נתניהו בישיבות הכי סודיות ורגישות ושלח שייסד עם לפיד את "יש עתיד", שמצליחה להפתיע רבים ולשרוד כבר 8 שנים – שניהם יצאו בביקורת קשה נגד התנועה הפוליטית שלהם זה שנים ארוכות ותקפו ישירות את מנהיגם (לשעבר).

האם זה אומר שהכל אישי? קשה להאמין, הרי לא מדובר במעברים לצרכי סידור ג'ובים. זה קל להגיד אם מדובר בח"כ זוטר שמקבל שיריון, על מנת להבטיח את מקומו בכנסת הבאה אבל השבוע היינו עדים למשהו אחר.

אובדן האמונה בפלטפורמה "מחייבת" וההבנה שראש המפלגה חזק מסך חלקיה, הובילו את גדעון סער להקים את המסגרת החדשה שלו "תקווה חדשה". השבוע הצטרף אליו בכיר הליכוד לשעבר אלקין, לאחר שהגיע לאותה מסקנה.

אלקין (צילום הדס פורוש/ פלאש 90)

כשאלקין הקריא בהתרגשות רבה את "כתב האישום" נגד נתניהו, היה באוויר משהו אחר. את הביקורת הקשה הזאת, בליכוד כבר יתקשו לטאטא. המערכה רק נפתחה וברור שצמד השועלים הפוליטיים סער-אלקין עוד מתכננים לנתניהו הפתעות רבות בדרך.

סער, שיר, השכל ואלקין אמנם עצובים לעזוב בית פוליטי אך טוענים שהבית הוא שעזב אותם.

הליכוד הוא לא הליכוד שלהם. הוא של נתניהו. מכאן שהאפשרות היחידה מבחינתם לתקן את הדרך, הוא לעזוב את הבית, לפחות זמנית.

האם יש סיכוי לוויכוח אידאולוגי?

גם הקמת התנועה החדשה של עפר שלח סימנה דרך דומה במחנה המרכז-שמאל שלא מצליח להעמיד מנהיג אמיתי בראשו כבר שנים ארוכות.

בדבריו, שלח היה ברור מאוד: "אני משאיר ביש עתיד חברים אהובים והם יודעים בסתר ליבם שהסירוב לשנות, נושא בתוכו את זרעי הכישלון". שלח לא עזב את לפיד כי הוא בהכרח חושב שהוא זה שצריך לעמוד בראש המחנה, אבל הוא הבין לשיטתו שהשינוי הפוליטי לא יגיע מלפיד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עופר שלח בהקמת המפלגה החדשה

הבחירה שלו לדבר על הצורך לחבר חזרה את הציבור החרדי, מראה על ההפנמה שעל מנת לחזור לשלטון, השמאל חייב לשבור פרדיגמות ולצאת מהבועה הליברלית-חילונית של תל-אביב: ״החרדים יודעים שאני יריב אידיאולוגי, אבל בן שיח. אוביל להחזרת שיתוף הפעולה בינן לבין הגוש שלנו, שאיפיין את מפלגת העבודה של פעם"

ההתרפקות על שיתוף הפעולה בעבר, לא בהכרח אפשרית כיום, השמאל הוא לא אותו השמאל והחרדים אינם אותם חרדים אבל קריאת הכיוון של שלח נכונה מבחינתו. "כיבוש" השלטון לא יגיע מהתנגדות לימין, אלא דרך הצבת דרך חדשה לשמאל.

לפיד (צילום: מרים אלסטר\פלאש 90)

אולי אם ירעננו שם את השורות, יעדכנו את המסרים ויעברו לדבר בשפה אחרת, אולי יעבוד יריב אידיאולוגי ראוי.

כזה שיוכל להחזיר את הוויכוח הפוליטי האמיתי בין המחנות בישראל. מחלוקות פוליטיות בדמוקרטיה הם דבר מבורך, לצערנו הוא כמעט ולא קיים בשנים האחרונות. אולי הצעד הזה של שלח יסייע למחנה שלו לבחור בדרך אחרת.