בעקבות הפולמוס שהתעורר לאחר פרסום מאמרו של הרב שמואל אליהו אודות אחוזי הדתל"שים בציונות הדתית, הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה וראש מכינת 'רוח השדה', מפרסם 5 עצות למניעת דתלו"ש.

1. לעולם אל תגיע למצב שבו אתה רואה רבע או שליש מהבוגרים והבוגרות שלך כבעיה או ככישלון. קל וחומר אם מדובר בילדים שלך. הדבר הזה לבדו עלול לגרום לתלמידים שלך להתרחק ממך ומדרכך. עם יד על הלב, די בצדק.

2. אל תנהל את המדיניות החינוכית שלך מתוך אימת עזיבת הדרך. נסה להתרגל לומר מה כן במקום מה לא. אנשים באמת בטוחים בעצמם לא מרגישים צורך לשכנע אותך כל הזמן. החרדה המוגזמת הזו היא ציפייה שמגשימה את עצמה. והיא מעוררת בתלמידים ובילדים את התחושה שאתה כמחנך לא לגמרי סגור על עצמך.

3. אם תפסיק למשוך ימינה, לא יראה לך כל הזמן שהעולם הלך שמאלה. כשהייתי ילד בחינוך הדתי – רוב הממ"דים בעיר ורוב סניפי תנועות הנוער היו מעורבים, בצוות הווי בני עקיבא שרו בנות, אף אחד לא שמע על ריקודי אולטרא – סגול או אבות שלא יכולים להגיע למסיבה בגן, ורוב החבר'ה התגייסו בסוף השמינית ולא הלכו לישיבות, מכינות ומדרשות. אני לא עוסק כרגע בשאלה אם התהליכים האלה טובים או רעים, אלא רק מציין שכשהמערכת נעשית יותר "דוסית", נראה לה בטעות שהציבור נעשה פחות דתי. כשכל הזמן מזיזים את הגבול, מי שפעם היה בפנים, מוצא את עצמו בחוץ.

4. תפסיק לראות בכל מי שבוחר בדרך אחרת חלש אופי שנגרר אחרי חולשותיו, אחרי התקשורת, או סתם בור שלא למד או לא הבין. כשאתה מציג עמדה כל כך מזלזלת, אתה חושב שאתה אומר לתלמידיך את דעתך על העולם החילוני, אבל בפועל אתה אומר להם את דעתך עליהם ועל צורת המחשבה שלהם. למד לפרגן לבני הפלוגתא שלך.

5. אהוב בני אדם. על הלל הזקן נאמר שהיה "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". ודוק – לא אוהב את הבריות כדי לקרבן לתורה. אלא סתם, אוהב. בלי מטרה סמויה, תכלית או אינטרס. מי שאהבת בני אדם עבורו היא סוגיה מורכבת או שנויה במחלוקת, לעולם לא יצליח לקרב בני אדם לתורה. ואם יצליח, אז כנראה שזו תורה פסולה