העיתונאית שמרית מאיר, פרשנית לענייני ערבים הסבירה היום (ראשון) בשרשור בטוויטר – מה קרה להבטחת הבחירות של ראש הממשלה נתניהו? עושים סדר:

מאיר מציגה כי ‏"מהתחלה היו שתי גישות בתוך הממשל האמריקאי לגבי התכנית: קושנר (חתנו של טראמפ ושליח למזרח התיכון) ראה בה מקפצה לשלום אזורי ומפת דרכים חדשה, אלטרנטיבית, להסדר ישראלי-פלסטיני עתידי, ופרידמן (שגריר ארה"ב בישראל) ראה בה הזדמנות סיפוח בברכה אמריקנית".

בשלב הבא היא אומרת: "‏הוקמה ממשלת אחדות, שהאמריקנים רצו מאוד. קושנר התעקש לשמוע את גנץ ואשכנזי, שהעבירו את הסתייגויתיהם, בעיקר לגבי ירדן. כך שבקעת הירדן ירדה מהפרק בשלב מוקדם. היתה חשובה לו תמיכה ערבית ונוכחות שלהם בטקס, לכן היה צריך לשמוע גם אותם.

מאיר (צילום: תומר ניוברג/ פלאש 90)

הממסד בדי סי ובת״א, לגווניו, הזהיר ‏במקביל קמפיין של מועצת יש״ע נגד המפה המקורית (30% כן) שאיין את הדיבידנד הפוליטי בימין האמריקני. מהרגע שזה מותג כסכנה כבר אי אפשר היה לקחת את זה אחורה והיה אפשר לטעון – אפילו בימין לא רוצים. בשלב הזה התחיל מקח וממכר מול האמריקנים על פירורים, בלי בקעה, 10-15 אחוז, כל מני מתווים".

לפי מאיר, "‏נתניהו, כלומר דרמר, ניסה כל עוד היה אפשר. במקביל האמירויות החליטו להכנס למשחק. המאמר המפורסם לידיעות היה בידיעת הצוות של קושנר. המשוואה שלום תמורת סיפוח היא משהו שבאמירויות חשבו שיועיל למכור את הנורמליזציה לפלסטינים ולעצמם. זה לא עזר, אבל מילא".

אחרי כל זאת לדבריה "‏אף פעם לא היתה התכנות לסיפוח עצמוני, כל הענין הוא הסכמה של ממשל אמריקני כלומר לגיטימציה". בנוסף היא מצדיקה את ראשי יש"ע: "המתנחלים צדקו לשיטתם – מה שלא היה מסופח היה שטח פלסטיני כמעט כברירת מחדל בהסדר קבע. הוטו של טראמפ חסך לנו קריסה של היחסים עם הדמוקרטים. בקיצור הכל לטובה".