המורה והאמן הסרוג מתנצל: "מזמין אתכם לכיתה שלי"

אתמול הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שפגשתי שנאה בטוקבקים שמופנית כלפיי. זה היה כשהייתי בדרך הביתה, וקיבלתי הודעת ווואטסאפ עם לינק, לכתבה כאן בסרוגים עם הכותרת 'הזמר והמורה הסרוג: "התפללתי בקול לגל שני".

בהתחלה אמרתי לעצמי בראש "יאללה, מגניב!", עד שנכנסתי לקישור וראיתי את התגובות. "מי זה הטמבל הזה?" , "סתם מבלבל את המוח", "בושה שאלו המורים שלנו", היו רק חלק מהפנינים שנכתבו עליי.

אני כותב הרבה על חינוך, אני מחנך כיתה כבר ארבע שנים, ותמיד התגובות מחבקות ומחזקות. יותר מזה, התגובות לאותו פוסט בדיוק בפייסבוק ובאינסטגרם שלי מפרגנות ואוהבות, אז מה קורה כאן?
מייד קראתי שוב את הפוסט והבנתי, המגיבים על הכתבה לא מכירים אותי וכנראה גם לא עוקבים אחרי וקוראים את שאר הפוסטים שלי, שהובילו אותי לכתוב את הפוסט הזה.

שני הפוסטים הקודמים שלי, כתבתי על הקורונה. על התקווה שתגמר כבר, שנחזור לשגרה ונורמליות, ועל המצב העגום שיצא במוסדות החינוך. בכל העסקים נוקטים אמצעי זהירות, תעשיית התרבות מושבתת לגמרי, אז איך זה הגיוני שאותנו המורים והתלמידים שולחים למשימה בלתי אפשרית בצפיפות שיא להמשיך שגרה כרגיל?

בנוסף לחינוך אני גם מוזיקאי. התבטלו לי הופעות, קשה להמשיך לעבוד באולפן במצב הרגיש הזה, אז יוצא שהכל קצת קפא. הפסדתי כסף ובעיקר אני מפספס את המוזיקה בזמן האחרון. אני דואג כמו כולם לסבא וסבתא ולהורים שלי, לא יצאתי מהבית סנטימטר בכל תקופת הקורונה פרט להופעות מרפסות בירושלים ובית שמש, לעשות קצת טוב על הלב לאנשים בתקופה המלחיצה הזו. אמא שלי ואחותי עצמאיות גם כן, וגם הן נפגעות מהמצב.

חשוב לי להבהיר, כשאני כותב שאני מתפלל לגל שני, אני לא באמת מתכוון לזה ומי שמכיר אותי יודע את זה. אני מודע לכך כמו כולם שהמשק קורס, ויש פה סיכון ממשי לחיי אדם. אך אני מתכוון שבא לי כבר חופש! כן כן, גם למורים בא חופש, גם הם מתעייפים, גם אותם כל הקורונה הזאת שיבשה כמו כולם.

רוצה לנצל את הבמה הזו ולהתנצל ממי שנפגע. מזמין אתכם בחום להגיע לכיתה שלי ולפגוש את התלמידים שלי שאני הכי אוהב בעולם. אני בדיוק מסיים לכתוב להם הערות לתעודה אז אני קצת מתרגש. תסלחו לי.

עקבו אחרי מושה נריה כורסיה בפייסבוק ובאינסטגרם moshekorsia_official@