המצלמות מכוונות היטב, התאורה ממוקדת למרכז החדר ובכל זאת הכל חשוך. אף אחד לא יודע אם העיתונאי יאיר לפיד יחליט באמת האם לעשות את הצעד הגדול, לצאת מהתקשורת ולהצטרף לפוליטיקה בישראל.

אף אחד עדיין לא יודע אם יאיר לפיד מתכנן אי פעם להכנס "על אמת" לחדר בו תתקיים מסיבת העיתונאים הראשונה, אף אחד לא יודע אילו פוליטיקאים יתיישבו לצידו מול פני העיתונאים, ומאיזו מפלגה, ואולי בכלל אחת חדשה?

זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים עם התלחשויות על הצטרפות לפיד לפוליטיקה, וממש לא כדאי לפתח ציפיות.
שום דבר לא מוכרע ושום פרט לא ברור, כרגע צפות השערות כי אם לפיד כן יצטרף הוא יחליט לפעול עצמאית על פי הדגם של אביו ז"ל ויקים מפלגה חדשה – חילונית וליבראלית. בדיוק כמו "שינוי" בזמנה.
אם זה יקרה, אני מניח שלפיד יעמוד כיו"ר המפלגה ויצרף אליו פוליטיקאים מהעבר ואנשי תקשורת ידוענים כשותפים לדעותיו.

אולי, יכול אני לדמיין את ציפי ליבני נכנסת בחיוך ערמומי למסיבת העיתונאים כשלימינה יאיר לפיד ומשמאלה מבצבץ אי שם שאול מופז. הערכתי היא שאם יחליט דווקא על הצטרפות לקדימה, יצטרך לפיד לנצח בפריימריז על ראשות התנועה.
השתלבות במפלגת קדימה מחייבת את לפיד לבצע שיפוץ קריטי בהתנהלות המפלגה המוזרה, אשר יד ימין בה, לא יודעת מחברתה.

ואולי, יכול אני לדמיין את בוז'י הרצוג ושלי יחימוביץ, מנהיגי העבודה הבאים, נכנסים למסיבת העיתונאים כשעל פניהם החיוך הערמומי, ולצידם עטור בחליפה ובעניבה יאיר לפיד, בכבודו ובעצמו.

הצטרפות יאיר לפיד למלפגת העבודה דווקא נכרת לטובה, מהלך זה יחדד את הצד השמאלי בישראל ויתרום לכך שיובהר לתמיד מי צודק ומי לא יוצלח. המחנה הלאומי או דווקא זה השמאלי.

ואולי, יאיר לפיד כבר התיישב עם ניצן הורוביץ וחיים אורון, הנה עוד רגע יתכן ויציגו את תוכניתם המוזרה כשעל פניהם, כן, אותו החיוך הערמומי.
הנה עוד רגע קט ויעסיקו כמה סטודנטים שיעמדו בצמתים ויחדשו מחדש את מר"צ החדשה.

בתוכניות הטלוויזיה אותן מגיש הוא אינו שומר על איזון ואובייקטיביות, ובדיוק בגלל זה לימין אין ממה לחשוש, מקומו של יאיר לפיד הוא בפוליטיקה ולא בתקשורת, את דעותיו עדיף שישמיע מעל דוכן הכנסת מאשר באמצעי התקשורת.