הימים שאחרי הקורונה: החזרה ההדרגתית לשגרה הותירה רבים במצב כלכלי מורכב. אחוזי אבטלה גבוהים, שייקח זמן עד שיתייצבו, חובות שמשקי בית רבים צברו ואיבוד תחושת הביטחון הכלכלי. זאת, יחד עם החשש הבריאותי מההגעה לחנויות ומרכזי הקניות. כל אלו צפויים להשפיע על הרגלי הקנייה של הציבור ולהביא לצמצום של הרכישה בחנויות בכלל ובענף האופנה בפרט.

 מחקר שנערך במסגרת פרויקט גמר של בתיה מלייב, יעל אסא ורעות זרממכון, סטודנטיות במרכז האקדמי לב ובהנחיית ד"ר אורי שטרנברג, ביקש לאתר הזדמנויות עסקיות, אשר יכולות לסייע לעסקים להתאים עצמם למציאות החדשה. המחקר, שמתבסס על ראיונות עומק ואיסוף נתונים מ-250 נשים בישראל, התמקד בענף האופנה, אך ממצאיו יכולים לחשוף הזדמנויות דומות גם בענפים אחרים.

 במחקר נחשף כי עוד לפני משבר הקורונה, חלה עלייה במודעות של הציבור להשפעות הסביבתיות של ההתנהגות הצרכנית, לרבות רכישת פריטי לבוש. בקרב הצרכנים הלכה וחלחלה ההבנה כי עלות הייצור, השילוח הבינלאומי וההפצה, אינם מידתיים ביחס להיקף השימוש במוצר. ממצאי המחקר מעידים כי למרות ש-26% ממשתתפות המחקר הראו מודעות להשפעות הסביבתיות של תעשיית הטקסטיל, רק שיעור קטן מהן שינה את הרגלי צריכת הבגדים.

 עניין אחר שעלה היה החיפוש ההולך וגובר של הצרכנים אחר אפשרויות לרכישה מקוונת של פריטי לבוש. מהמחקר עלה כי 64% מהנשאלות העידו כי הן רוכשות בגדים ברשת האינטרנט. אלו שלא – סיפרו כי הן עושות זאת בעיקר בשל החשש שבגד שיירכש יתגלה כלא מתאים מבחינת מידה, גוון, נוחות וכדומה.

 מודל חדש למציאות חדשה

 בהתבסס על המידע שנאסף, נבנה מודל עסקי חדש, המבוסס על מודלים עסקיים חדשניים ומסורתיים תוך התאמה למציאות החדשה. המודל נועד להשתלב עם המצב הקיים כיום בחנויות בגדים, וליצור מקורות הכנסה נוספים שיפצו על צמצום ההכנסות מהפעילות המסורתית שלהן. המודל החדש מציע לחנות הבגדים לבצע שני מהלכים במקביל – יצירת מאגר בגדים בהתבסס על עודפים, עונות קודמות ופריטים שהוחזרו ופנייה לקהל הלקוחות שיביאו בגדים משומשים במצב טוב, בתמורה להנחה סמלית ברכישת בגד חדש.

 מאגר הבגדים שייווצר ישמש כמעין ספריית בגדים, אשר תאפשר לקהל שאינו נמנה על הלקוחות הקבועים של החנות (לדוגמה: קהל מאזור אחר או מאפיינים דמוגרפיים שונים) לבצע הזמנה מקוונת של סל בגדים. משלוח הבגדים ייעשה אחת לחודש ויכלול מגוון פריטי לבוש, אמנם משומשים, אך במצב מעולה. בעת קבלת הסל החדש יוחזר הסל מהחודש הקודם, בדומה למנוי בספרייה. מניתוח הנתונים שנאספו נחשף כי 65% מהמשתתפות במחקר הביעו עמדות חיוביות ביחס לשימוש בבגדי יד שנייה במצב טוב.

 יתרה מזאת, 71% ממשתתפות המחקר זיהו כדאיות כלכלית בעבורן משימוש בספריית בגדים. ממצאים אלו לא היו קשורים למצב הכלכלי של המשתתפות והיו דומים בקרב משתתפות מכל השכבות הכלכליות-חברתיות. בנוסף, מודל ספריית הבגדים הוצג למשתתפות המחקר וזכה לתמיכה של 59%, תוך שימת דגש על ההכרח שספריית הבגדים תכיל מגוון גדול של פריטי לבוש. בנוסף, 83% מהמשתתפות ציינו שהכרחי שהספרייה המקוונת תהיה נגישה ופשוטה לשימוש. אם יבוצע המהלך היטב וישולב בהסברה על ההשפעות הסביבתיות של תעשיית הטקסטיל, ניתן, לפי המחקר, להגיע ל-54% אחוזי שימוש בספריות בגדים.

 "רואים מהנתונים פתיחות לאופנה שיתופית, לכן צריך לנצל את ההזדמנות", מסכמות החוקרות. "עכשיו זה בדיוק הזמן ליצור מודלים עסקיים חדשים אשר יועילו כלכלית גם למוכר וגם לצרכן ואפילו יהיו ידידותיים יותר לסביבה". לדבריהן, "ספריית הבגדים מבקשת לתת מענה לחנויות הבגדים אשר חוות ירידה בהכנסות ממכירות, על ידי יצירת מקור הכנסה חדש המתבסס על ניצול משאבים קיימים. לצרכנים ניתנת אפשרות להמשיך וליהנות ממגוון פריטי לבוש בתחלופה גבוהה ובעלות נמוכה יותר. כל זאת תוך צמצום הפגיעה בסביבה".