הציונות הדתית ובנימין נתניהו לקוחות שבויים
האם נתניהו סופר את הציונות הדתית או שמא היא משמשת כחמורו של משיח שעליו נתניהו בוחר לרכוב בדרכו להמשיך ולבצר את שלטונו? טור דעה
בנימין נתניהו והציבור הדתי צועדים זה לצד זה כמעט שלושה עשורים. בזמנו, היו אלה פעילי הציונות הדתית שהסתערו ביחד עם חסדי חב"ד על הצמתים ובידיהם הסטיקרים 'נתניהו טוב ליהודים' במערכת הבחירות בשנת 1996.
לאורך כול שנותיו בפוליטיקה הקיף נתניהו את עצמו בכוורת של עוזרים חובשי כיפה סרוגה: אורי אליצור, דורי גולד, אייל גבאי, נתן אשל ורבים נוספים. נתניהו גם למד על בשרו את מחיר נטישת הציבור הדתי לאומי, במערכת הבחירות בשנת 1999, כשנותר ללא הגייסות בעקבות הוויתורים המדיניים שעשה וסיים את המערכה בתבוסה לאהוד ברק.
חלק גדול מכוחו הפוליטי של נתניהו מתבסס על יחסיו עם הקהל המסורתי שקרוב לציבור הדתי לאומי בהשקפותיו הפוליטיות (מרכז וימינה). המסורתיים המזרחיים או בכינוי אחר: חובשי הכיפות השקופות – הם חלק מאחת הקבוצות הגדולות ביותר בישראל שרובם מרוכזים בערי הפריפריה.
הציבור הדתי מופתע כל פעם מנתניהו
נתניהו מצליח לבטא את המסורתיות העממית במסריו בזירות התקשורתיות השונות בצורה אותנטית ואמינה. כך בערים המסורתיות אשקלון, אשדוד, שדרות, באר שבע וכדומה מביס נתניהו את יריביו שוק על ירך פעם אחר פעם.
ברגע האמת כששלטונו של נתניהו והליכוד היה בסכנה מוחשית או מדומה, מסתמך נתניהו על אנשי הציונות הדתית שיגיעו ויסחבו עבורו את האלונקה. כך היה בבחירות 2015 כשאלפי פעילים מיש"ע שטפו את הרחובות כשהם מוציאים מבית לבית מצביעים.
אולם לא תמיד ידע נתניהו לגמול לציונות הדתית באותו מטבע. לאחר כל מערכת בחירות הופתע הציבור הדתי לגלות (בכל פעם מחדש) שהוא נדחק לסוף הרשימה במהלך המשא ומתן הקואליציוני.
בבחירות 2013 רק בזכות שיתוף פעולה בין יאיר לפיד לבנט ניצל הבית היהודי מישיבה באופוזיציה. בבחירות 2015 בעשרים וארבע השעות האחרונות הודות להחלטתו של ליברמן, שלא להצטרף לממשלה, הצליחו בנט ושקד להביא הישג פוליטי מזהיר כשכפו על נתניהו לתת לשקד את תיק המשפטים.
האם בנימין נתניהו "סופר" את הציונות הדתית?
לפני מערכת הבחירות האחרונה ובמהלכה, הגיעה המעורבות של נתניהו בציונות הדתית לשיאה. כך שלעיתים היה נראה שנתניהו מנהיג הציונות הדתית.
זה התחיל במהלך שבו נטרל את דרישת בנט לקבלת תפקיד שר הביטחון באמצעות פנייה לרבני הציונות הדתית מעל ראשו. המהלך הבא היה הפעלת מכבש לחצים גדול על הבית היהודי והאיחוד הלאומי להתאחד בבלוק טכני עם מפלגת 'עוצמה לישראל'. לקינוח, ביום הבחירות יצא נתניהו בקריאת 'גוואלד' להצביע לליכוד ועל הדרך שתה את שאריות המנדטים של הציונות הדתית, והותיר מפלגה אחת מצומקת, כשלצידה מפלגה שנשארה מתחת לאחוז החסימה.
קו השבר ביחסים הגיע לאחר כישלון הקמת הממשלה הנוכחית, כאשר הגיעו הידיעות התקשורתיות על משא ומתן עם מפלגת העבודה והנכונות של נתניהו לשלם מחירים בלתי נתפסים הכוללים ויתורים אידיאולוגיים תמורת המשך שלטונו ושרידותו, כך שאפילו תומכיו הגדולים העלו שאלות אפיקורסיות על התמיכה האוטומטית שניתנת לכל מהלך של ראש הממשלה.
זאת איננה הפעם הראשונה שבה מפתחת הציונות הדתית תלות גדולה מדי במנהיג. קדם לנתניהו אביר ההתנחלויות ויקיר הציונות הדתית אריאל שרון. במשך שנים ארוכות ביסס שרון את כוחו הפוליטי על תמיכת הציונות הדתית, כשלבסוף ביצע פליק פלאק אידיאולוגי מעורר תהיות שרבים טענו שנבע בעיקר ממצוקות משפטיות.
האם בנימין נתניהו "סופר" את הציונות הדתית או האם היא משמשת כחמורו של משיח שעליו נתניהו בוחר לרכב בדרכו להמשיך ולבצר את שלטונו?
בהעדר אלטרנטיבה לנתניהו עלולה הציונות הדתית למצוא את עצמה חסרת יכולת אמתית להשפיע על המציאות בצמתי הכרעה היסטוריים ולחזור להיות מפלגת נישה קטנה, לא רלוונטית וחסרת השפעה.
הכותב: שלומי גולדברג, מחנך בתיכון הימלפרב בירושלים ופובליציסט
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו