בהמשך לפוסט הקודם על יום ירושלים שהופך בכל שנה ליום בו בעיקר מציינים את מגרעותיה, את העוני, הלכלוך וההגירה השלילית, במקום לחגוג את חגה של העיר בהתבהרה לי עוד נקודה.

הנקודה הזו התחדדה כשראש הממשלה כדרכו, שהפכה מסורת- הגיע לישיבת מרכז הרב. ועוד חבר חילוני, ציין בפני שוב שזו חגיגה מגזרית ועל אף רצונו להרגיש חלק מהחגיגה, קשה לו להתחבר לחגה של ירושלים לאחר שעזב את העיר.

את חגה של ירושלים מצליחים לחגוג דתיים לאומיים, ירושלמים ופוליטיקאים. זה החג שלובשת העיר שחוברה לה יחדיו לצערנו. העניין הכי סמלי זאת אותה הגעה של ראש הממשלה לישיבת מרכז הרב. כמוה כהגעתו של נתניהו ופוליטיקאים למימונה, הם מצהירים שם קבל עם ועדה שזה חג שהוא כלל ישראלי, אך ברור מי החוגג ומי המתארח. או כמו הסיגד, או י"ט בכסליו של החב"דניקים, או כל חג שמציינת עדה וקהילה והפוליטיקאים מגיעים כדי להשתתף בו.

יום חג עממי רחב

אם יום ירושלים הוא חג כללי ולאומי, צריכים להיות בו מסורות וטקסים עממיים וכלל ישראליים. גם ביום העצמאות אין איזו מסכת דתית שמציינים אותה, מלבד קריאת הלל בבתי הכנסיות של הציונות הדתית ועוד נעימת שיר המעלות בנגינת התקווה. יום העצמאות הוא חג עממי, יש חופש, מנגל מסורתי, יצאה לשטח, טקסי יום העצמאות חגיגיים, בהר הרצל ובכל רשות מקומית. והציבור חוגג בהמוניו באופן טבעי. השירים ברדיו ותכניות הטלוויזיה, החבר'ה שיושבים בערב על בירה וסטייק. כולם חוגגים בפרץ שמחה עממי.

יום ירושלים הפך חג מעין דתי, שרק הציונות הדתית מציינת באדיקות. האדיקות הזאת והניכוס הזה מונעים ממנו להיות חג עממי ורחב ידיים. חג של ערבי שירה, או הופעות בסימן ירושלים, חג של עליה לרגל? של ציון של כל עירייה, מושב, או קהילה את הקשר לירושלים, אולי? שירים ברדיו ותכניות טלוויזיה, הקראת טקסטים של סופרים ומשוררים, פינות חמד מהעיר והרעיונות ללא גבול.. הטמעה תרבותית באה גם מלמעלה וגם מלמטה..

האמנם חוברה לה יחדיו?

גם החרדים שרבים מהם כבר חוגגים את יום העצמאות כחלק מישראליזציה שעוברת על חלק מהחברה, את יום ירושלים לא חוגגים ולא יחגגו. כי אם הוא יום דתי, אז להם יש את התפיסה שלהם לגבי הממד הדתי במדינת ישראל, לגבי חג עממי- כבר ראינו שהוא לא והנה עוד פלח שגם הוא מתרחק מהחג בשל כך.

נכון שיש אליטה תרבותית מהצד השמאלי של המפה שהציבו מאבק ביום הזה, כחלק מדיון על שטחים ושלום, אבל זה רק חלק אחד בפאזל, כי לירושלים יש קונצנזוס אדיר.

וקשה לכונן ולהנדס מנהגים עממיים, אך בטח כשראש ממשלה מגיע למרכז הרב, ועיקר הסיקור הוא מצעד הדגלים שרובו ככולו שייך לציונות הדתית, זה מונע ממנו להיות חג רחב של עיר שמטרתה ההיסטורית הייתה לאגד את השבטים.