”ישו היה פלשתיני” – זה הופיע בשבוע האחרון בניו-יורק-טיימס, כטור דיעה, והרוחות סערו. זה נורא? לא.

זו דווקא הזדמנות הסברתית – הרמה להנחתה. לכן, בידקו האם נבחרי הציבור שבחרתם בהם, דואגים להפיץ את התשובה הציונית (האם הם בגלל מכירים ויודעים להסביר את הנרטיב הציוני? זה הרי חשוב מאד!) מה שקברניטי ההסברה אמורים להסביר בארה”ב וברשתות החברתיות, הוא זה: פוליטיקה הצידה. מבחינה עובדתית  – אין עם פלשתיני עתיק יומין –מה שיש במזרח התיכון הוא עם ערבי עתיק, ועם יהודי עתיק.

100% ממי שקרויים כיום  “פלשתינים”, הם בנות ובני העם הערבי: הלבוש של הפלשתינים זהה ללבוש של כל בני העם הערבי, וכך גם הדת שלהם (איסלאם), השפה שלהם (ערבית), התרבות שלהם והמוצא שלהם.

גם אם העולם קצת שכח, אנחנו הישראלים יודעים, והמדיניות שלנו מבוססת על כך, ש“פלשתיני” אינו שם של עם. אדרבא, לתופעת הפלשתינים יש ביטוי בתנ”ך  – “לא-עם” (הביטוי “לא-עם” מופיע בספר דברים, בפרשת האזינו).  “פלשתיני” הוא שם של שדולה פוליטית חזקה, ראש חץ של הליגה הערבית ושל גורמים מסוימים במערב, שדולה שמקדמת בכל העולם אסכולה בשם ”שטחים תמורת שלום”.את האסכולה הזאת, הימין הישראלי שולל מכל וכל.

ארץ ישראל, מן הירדן לים ומעבר לכך, כבר הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כשטח ששייך לעם היהודי, כבר לפני 100 שנה. זאת, מכח זכותנו ההיסטורית, מפי עליון. זהו התוכן האמיתי של החוק הבינלאומי .

ולשוחרי זכויות האדם שבינינו – יש בעמדתנו גם הגינות מוחלטת, ויותר מכך, לצד הערבי – כי באותה  תקופה, לפני כ-100 שנה, הובטחה גם זכות ההגדרה העצמית של העם הערבי, ב-20 מדינות רחבות ידיים. מעמדה מוצדקת זו – כפי שאמר לא אחר מראש הממשלה הנבחר נתניהו – לא יהיו וויתורים ולא יהיו נסיגות.

וישו, אם כבר אתם שואלים? הוא היה דווקא בן העם היהודי… הבלבול בניו-יורק-טיימס רק מוכיח, עד כמה חשוב להיות בקיאים בעובדות, ולא רק במה שאופנתי בעולם הפוליטיקה שנקרא גם “עלמא דשקרא”.

סוזי דים היא עורכת פטנטים עבור תעשיות היי-טק אזרחיות וביטחוניות ופעילת ציבור