בדיקות ה-DNA של הרבנות הראשית הן נטו השפלה
בדיקות ה-DNA הן לא הבעיה, אלא התוצאה שלה. אם אדם לא יכול להיכנס למבנה ציבורי רק בגלל סלקטור גזעני שלא מאפשר לו, אז הבעיה האמיתית היא לא הסלקטור – אלא מי ששם אותו שם לשמור
בדיקות ה-DNA שהרבנות הראשית דורשת מעולי בריה"מ לעבור, הצליחו לעורר מהומה פוליטית וחברתית.
אבל אחרי שנים של הקצנה מזדחלת במדיניות הרבנות, זה יהיה עוול גדול ובזבוז נוראי להתמקד בסוגיית הלגיטימיות של הבדיקות, ולא בשאלה האמיתית: איך מלכתחילה הגענו למצב הזה? מצב בו לממסד דתי יש את היכולת והחוצפה להציב דרישות שאינן רלוונטיות להלכה, כתנאי להוכחת יהדות ורישום לנישואין.
הרקע לשאלה הזו צומח מתוך עצימת עיניים ציבורית מתמשכת, אשר אפשרה לרבנות הראשית לשמר ולהעמיק את הסמכויות הבלעדיות שלה על החיים של כולנו – למרות הפיכתה לגוף פוליטי בדלני. כמו בכל שאר שירותי הדת הממלכתיים בישראל, גם בתחום הנישואין הצליחו תנאי המונופול להפוך גוף דתי – למעוות מבחינה ערכית וחברתית.
הבדיקות הן קצה הקרחון
הרי הבדיקות הגנטיות הן רק קצה הקרחון בכל הקשור להליך בירור היהדות שהרבנות דורשת בדרך לחופה. מדובר על מדיניות מפלה, בה אדם צריך לעמוד בפני שלושה דיינים שאינו מכיר – ולהגן על יהדותו אך ורק בגלל מוצאו הגיאוגרפי.
הליך זה יכול לארוך החל מכמה שבועות ועד לחודשים רבים, אלפי זוגות נאלצים לעבור אותו כל שנה, ורבים מתארים אותו כחוויה מבזה בעלת אופי של חקירה פלילית.
בקצהו של הצינור הזה, אגב, הרבנות הראשית מכירה לבסוף ביהדותם של כ-97% מהחשודים. כלומר, ההליך הזה לא רק שאינו הוגן – הוא גם לא באמת נצרך. נטו השפלה. מבחינת הרבנות, אדם בעל המבטא הלא נכון – אפילו נולד וגדל כיהודי כל חייו – הוא גוי כל עוד לא הוכח אחרת.
כאמור, בדיקות ה-DNA הן רק דוגמא, והמגמה ברורה: מה שעד אתמול היה נחשב לאפשרות הזויה, היום הוא כבר דרישה בלתי-רשמית מוכרת, ומחר – יהפוך למדיניות פומבית מחייבת. ראיתי את זה קורה בכשרות, ראיתי את זה קורה עם המקוואות, וכולנו יכולים לראות את זה קורה במערך הגיור הממלכתי ובבתי הדין הרבניים.
הקצנה של הרבנות
את ההקצנה של הרבנות הראשית אפשר לפתור רק בדרך אחת: יצירת חלופות הלכתיות שפויות יותר, וביטול המונופול החרדי על התחום הדתי במדינת ישראל. כל ניסיון אחר פשוט נועד לכישלון, כפי שלמרות כל הדיבורים לאורך השנים על רפורמות ו"שינויים פנימיים" ברבנות -עדיין מצאנו את עצמנו עם בדיקות DNA והמציאות הנוכחית.
ומה לגבי מציאות אחרת? היא לא תגיע יש מאין. אין ברירה אלא לייצר אותה מלמטה למעלה: כמו 'חופות' מבית 'השגחה פרטית', כמו 'כשרות צהר', כמו 'גיור כהלכה' וכמו בתי הדין הפרטיים מטעם הרב שפרבר ו'מרכז צדק לנשים'.
הרב ג'ונתן זקס כתב שהדת היא במיטבה כשהיא דוחה את פיתויי הפוליטיקה ומעדיפה על פניה את ההשפעה, והדת רוכשת השפעה – רק כשהיא מוותרת על הכוח. הבלעדיות של הרבנות על שירותי הדת, היא זו אשר חונקת כל פוטנציאל ותקווה לתיקון. לכן, מי שאכפת להם מהמקום שבו אנחנו חיים, צריכים להפסיק לפחד ממה שיקרה אם יבטלו את הבלעדיות של הרבנות הראשית, ולהתחיל לחשוש ממה שיקרה לנו פה אם לא.
הרב אהרון ליבוביץ הוא רב קהילה בירושלים, ועומד בראש ארגון 'השגחה פרטית' המפעיל את 'חופות' – מערך חתונות כדת משה וישראל וללא רישום ברבנות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו