כנס חסידות כאן ועכשיו: הקשר לחינוך הדתי בימינו - סרוגים

כנס חסידות כאן ועכשיו: הקשר לחינוך הדתי בימינו

ישראל תשע"ט והחסידות: כנס שנערך בקמפוס היכל שלמה של המכללה האקדמית הרצוג הציג את הקשר בין החסידות והעולם האקדמי, מקומה של החסידות בחינוך הציוני דתי ומופע של ניגוני חסידים עתיקים

author-image
כנס חסידות כאן ועכשיו: הקשר לחינוך הדתי בימינו
  צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

המכללה האקדמית הרצוג קיימה אתמול (שלישי) כנס תחת הכותרת 'חסידות כאן ועכשיו: ישראל תשע"ט והחסידות'. הכנס, שהתקיים בקמפוס 'היכל שלמה' בירושלים, עסק בקשר שבין עולם הנפש החסידי, מחקר החסידות והחינוך הדתי במאה ה-21.

מושב ראשון: אקדמיה פוגשת בשורה חסידית

המושב הראשון בכנס, 'אקדמיה פוגשת בשורה חסידית', הפגיש שלושה חוקרי חסידות עם היחס שבין מחקריהם לבין עולמם הרוחני ותפיסת עולמם.

ד"ר ציפי קויפמן מאוניברסיטת בר-אילן דיברה על מקומן של נשים בתנועה החסידית בראשיתה ובעשורים האחרונים. לדבריה, אמנם הרוח החסידית מעצם טבעה עשויה לשמש משאב רוחני עבור כל אחד, אולם בדורות הראשונים קיימות רק עדויות נדירות לכך שנשים – בעיקר נשים ובנות של אדמו"רים – נהנו מהחוויות הרוחניות שהציעה החסידות. לעומת זאת, בשנים האחרונות, עם התפשטותה של הנאו-חסידות, נשים מגלות יותר ויותר עניין בחוויה החסידית, באופן שמפרה את עולמן הדתי.

ד"ר קויפמן קשרה זאת לתמורות בעולם היהודי בעקבות התנועה הפמיניסטית, אשר רעיונותיה חלחלו – גם אם באופן לא מודע – אפילו לחברה החסידית השמרנית. הרב ד"ר ראובן הכהן-אוריה ממכללת בית וגן וישיבת מחניים הציג השוואה מרתקת בין תפיסתה המשיחית של הציונות הדתית, מבין מדרשו של הראי"ה קוק, לתפיסה המשיחית של הרבי מלובביץ'.

ד"ר הכהן-אוריה עמד על כך כי למרות השוני בין שתי התפיסות, הן שוות בכך שהן מעמידות את הגאולה על בסיס נטורליסטי לגמרי, אשר רואה בהתערבות שמימית ופלאית בתהליך הגאולה בעיה. בהרצאה האחרונה בכנס עסק ד"ר רון וקס ממכללת הרצוג בשאלה 'האם יכול חסיד לחקור חסידות?', והציג שינוי מרתק בעולם המחקר: בדור הקודם הבעה של עולם פנימי חסידי נתפסה כבעיה עבור חוקרים, שכן ראו בה עדות לחוסר היכולת של החוקר לעסוק במחקרו באובייקטיביות. לעומת זאת, בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר חוקרי חסידות צעירים ומובילים אשר אינם מסתירים את העובדה שלצד המחקר האקדמי, החוויה החסידית מהווה משאב רוחני עמוק וחיוני עבורם.

ד"ר וקס קשר בין שינוי זה בעולם המחקר לבין הרוח הפוסט-מודרנית אשר איבדה אמון ביכולת להציע מחקר אובייקטיבי, ואדרבה, מוצאת עניין בקשר הפנימי שבין החוקר לבין מושא מחקרו.

מושב שני: מקומה של החסידות בחינוך הציוני דתי

המושב השני בכנס עסק בשאלת מקומה של החסידות בחינוך הציוני דתי, וביקש להעלות על סדר היום את שאלת התרומה של העיסוק בחסידות לחינוך, לצד המחירים והסכנות הגלומים בחסידות עבור עולם החינוך.

הרב יאיר דרייפוס, ראש ישיבת ההסדר 'שיח יצחק', דיבר על החסידות כמבט רדיקלי, וככזו המעניקה לגיטימציה לכנות הלב מול הכאוס של העולם. הוא תאר את המעבר מהדור הראשון של תלמידי ישיבות ההסדר, שהאידיאולוגיה הישיבתית-ליטאית בשילוב עם תפיסת עולם אידיאולוגית ציונית הנחתה אותו, לדור הנוכחי, אשר מוצא הרבה פחות עניין באידיאולוגיה ועל כן פתוח יותר לעולמה של החסידות, ומוצא בה מזור לשאלות הטורדות אותו.

שרה פרידלנד בן-ארזה מבית המדרש לנשים במגדל עוז הציגה עמדה קרובה לכך, וראתה בלימוד חסידות עם נשים צעירות פתח משמעותי לעבודת הלב ולעבודת ה', שיש בה כנות שאיננה מתאפשרת דרך מקורות אחרים. הן הרב דרייפוס הן שרה פרידלנד בן-ארזה הדגישו את המחיר הקיים לעתים בלימוד החסידות – אובדן המחויבות המוחלטת להלכה ולנורמות חברתיות, והציעו להזהר מלימוד של מקורות חסידיים מסוימים בגילאים צעירים מדי. הדובר השלישי במושב,

הרב דב זינגר, ראש הישיבה התיכונית 'מקור חיים', הציג את תפיסת עולמו החינוכית-חסידית, לפיה חסידות איננה תוכן מסוים אלא צורה של קיום בעולם. לדבריו, לא ניתן לדבר על חסידות אלא לדבר אל החסידות ודרכה, לייצר דיאלוג. השאלה לדבריו איננה מה לומדים במוסד החינוכי אלא איך לומדים, מה אופן ההתנהלות ומה טיב הקשרים בין הצוות והתלמידים. בהמשך שרטט הרב דוב קווים מנחים לרוחה של הישיבה החסידית, הכוללים רכות, קבלה של כל אחד, ריבוי אינטליגנציות ובמיוחד 'אינטליגנציה דתית', לימוד זכות, וחיפוש אחר הסוד הקייםבכל דבר.

לדבריו, על הישיבה מוטלת האחריות לפתח אדם אשר מסוגל לעמוד מול המופלא, להפגש עימו ולתת לו לשנות אותו. בסוף המושב דיבר ראש מכללת הרצוג הרב פרופ' יהודה ברנדס על האופן שבו הרוח החסידית מתקשרת למגמות עכשוויות במערכת החינוך, הן בארץ הן בעולם.

את הכנס חתם מופע של ר' זאביק קיציס וההרכב 'לובלין בלוז', אשר שילב בין ניגונים חסידיים עתיקים, חומרים מקוריים של ההרכב וסיפורי חסידים. המופע המחיש כי בסופו של דבר, לאחר כל הדיבורים, החסידות נעשית בניגון, בריקוד ובהרגשת הלב.

צפו בגלריה:

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו