דאגה: למרות הגשמים, מפלס הכנרת בקושי עולה

מפלס הכנרת גורם דאגה. החורף התחיל בסערה, ובמקומות מסוימים ירדן כמויות גדולות של מים בפרקי זמן קצרים, דבר הגורם לחילחול מועט של המים למקורות מי התהום ולאירועי שיטפון והצפות במרכז הארץ.

לאחר רצף חמש שנות הבצורת, החורף הנוכחי צפוי למנוע את העמקת המשבר ואת המחסור האדיר במקורות המים, אך בוודאי שלא ישלים את הפערים הגדולים שנוצרו.

מפלס הכנרת רשם עד היום (מתחילת החורף) עלייה של 6.5 ס"מ ועמד הבוקר על 214.595- מ'. הנתון הנוכחי של המפלס מהווה 1.60 מ' מתחת לקו האדום התחתון ורק 0.27 מ' מעל הקו השחור. לכנרת מלאה חסרים עוד 5.80 מ'.

העלייה של 6.5 הס"מ הינה עלייה קטנה מאוד ביחס למחסור האדיר, וקטנה אף ביחס לממוצע העלייה הרב שנתי של המפלס העומד על 18 ס"מ (עלייה עד אמצע חודש דצמבר).

עלייה בספיקת המעיינות, שעדיין חלשים

הבשורה הטובה (יחסית) מגיעה מהמעיינות הגדולים המזינים את הכנרת, הדן והבניאס, כאשר הגשמים האחרונים העלו את הספיקה שירדה במהלך חודשי הקיץ והסתיו באופן חסר תקדים והגיע בתחילת חודש דצמבר לשיאים שליליים שלא נרשמו משנות ה-40 של המאה הקודמת.

מפלס הדן בתחילת חודש דצמבר עמד על 2.1 קוב שנייה, וגשמי דצמבר הקפיצו את הספיקה ל-2.9 קוב שנייה. ויחד עם זאת, הספיקה כיום, גם לאחר תרומת הגשמים, עומדת על פחות ממחצית הספיקה הממוצעת לחודש דצמבר, העומדת על 6 קוב שנייה.

שינויי האקלים ופחיתה מתמשכת של כמויות הגשמים המגיעים לאזורינו מגדילה כל העת את הפערים בין הביקושים למים ולכמויות המים הטבעיות והמיוצרות ומחייבות את כולנו להמשיך ולהתייעל בשימושי המים ולמנוע בזבוז, לצד המשך פיתוח משק המים, כדי להבטיח אספקה סדירה של מים לצרכנים ואת המשך שגשוגה ופיתוחה של המדינה.