"הכי כואב זה שאפילו בציבור שלנו לא כולם מבינים אותנו וגם הרבנים לא באים לעזרתנו". במילים הללו מתאר אלעד סלע תלמיד ישיבת הר ברכה שנכנס לכלא הצבאי, את תחושותיו בגיליון עולם קטן שהופץ בשבת האחרונה. אלעד, נשפט ל21 ימי ריתוק אחר שסירב לעזוב את מסלול ההסדר בישיבת הר ברכה ולעבור לישיבה אחרת וזה בעקבות החלטת שר הביטחון להוציא מרשימת ההסדר את ישיבת הר ברכה.

במכתב פתוח לצעירים, אלעד מספר על הסיבות שהובילו לריתוקו. הוא אומר כי ישנם רגעים בחיים שאדם צריך לעשות את מה שהוא מרגיש, למרות הסתירות הלוגיות שבהחלטה. למרות הפיתרון הפקטיבי אותו הציע הצבא לאלעד ולחבריו,לעבור לישיבת הסדר אחרת "על הנייר" בלבד ולהמשיך ללמוד כרגיל בישיבתו, כתב אלעד כי הוא וחבריו הרגישו כי הדבר הנכון לעשות הוא להישאר בישיבתם על כל המשתמע מכך.

עוד מביע סלע את תחושתו העמוקה כי לעיתים הוא נמצא במערכה לבד. הוא טוען כי אין הוא מרגיש את התמיכה מהציבור הדתי ברחוב וממנהיגיו. אלעד אומר כי הוא וחבריו אינם קיצונים אלא אנשים לגיטמיים, הגרים בישובים עירוניים ולא במאחזים ביהודה ושומרון. מטרת המהלך שהתבצע נגד הישיבה, לטענתו, הוא לא מהלך נקודתי-פרטי, אלא מהלך כללי הנועד להבהיר כי אין מקום לדעות ימניות המוגדרות כ"קיצוניות" ואף לשבור את הערכים ואת האמונה עליה הוא וחבריו חונכו.

לסיום, מסכם סלע ואומר כי אין צורך להבהיר לו ולחבריו את החשיבות השירות בצבא, אך לצד השירות אין הם יכולים לעשות עבירה ולפנות יהודים וכי לא משנה כמה זמן הם יצטרכו לשבת בריתוק – הם מוכנים לשלם את המחיר על האמת שלהם.