אולי באחד מן הפרקים המרגשים ביותר, פרק שהוא כולו הספד על יהדותה הנכחדת של מזרח-אירופה בו היה נטוע כל עולמו אשר נחרב עליו, משרטט אברהם יהושע השל בדקדוק רב ובלשון פיוטית נהדרת ומלאת חן את קורותיה של התנועה החסידית ואת אשר בקשה לחולל ולחדש בעולם כנגד או לעומת הגישה אשר רווחה בקרב יוצאי גירוש ספרד.

בסופה של ההרצאה בה ישבו חילונים רבים אף נעמדו כולם ונאמר קדיש.

הספר החדש "א-לוהים מאמין באדם" הוא מקבץ דרשות ונאומים אותם נשא השל במהלך תקופות שונות בחייו. עת שהיה מרצה בפני קהלי חוקרים וקבוצות אוניברסיטאיות והן בעת מאבקים על זכויות אדם. תחילתה של הפעילות בכתיבה וסופה במאבקי צדק ומוסר חברתי.

השל מציע גישה אחרת מזו הרווחת: הוא רואה באדם העוזר לזולת ביטוי לאלוקים וקורא לאדם לחפש את רגעי המסתורין בהם הוא נתקל כביטוי לבקשת האלוקים אותו.

את מאבקיו הנועזים לשינוי יחס הנצרות ליהדות על אף מעשיהם האנטישמים לפני ובעת השואה ועמדותיהם המיסיונריות, הוא רואה כשיתוף אשר נתפס בעיניו כדבר מבורך ורצוי בין שני דתות אלו הרואות בתנ"ך את תשתית אמונתם.

הוא מודע להבדלים, ועם כל הקושי והמטענים האישיים-משפחתיים-נפשיים הוא קורא לשיתוף בין דתי תוך הבלטת השוני.

במהלך הספר ניתן לראות כיצד הוא מבקר את העולם המערבי על תפיסתו את המרחב ושכחת הזמן; את הביקורות על היהדות החרדית אשר נתלית לטענתו בהלכה בלבד ללא אגדה על אף שהאגדה וההלכה אינם דברים נפרדים אלא חטיבה אחת לשיטתו. גם האמירה לפיה הנבואה פסקה, היא בעיניו אי הבנת המציאות ההיסטורית המתפתחת.

את הגותו של אברהם יהושע השל ניתן לקרוא בעברית רק בשנים האחרונות. הספר הזה לדוגמא שורשו בניסיונות הוצאה כושלים בשנות השישים, המשכו במותו של השל עד שראה בימים אלו אור אודות למתרגם דרור בונדי ושותפים נוספים.

זהו ספר הגות מרתק וחשוב. לטעמי, ניתן היה להחסיר דברים דומים שלעיתים חוזרים באריכות יתירה. הגותו של השל ותפיסת עולמו הם אומנם חידוש לישראלים אך האמריקנים רואים בו איש מחשבה עמוק. איש של צדק ומוסר אשר חי את האלוקים, מבקש אותו ומאמין בכל מאודו שהאלוקים אף מבקש אותו.

==

א-לוהים מאמין באדם, אברהם יהושע השל, הוצאת דביר ומכון שכטר