(תמונה ראשית: צילום מסך מתוך פייסבוק)

"מרים פרץ לנשיאות". התגובה הספונטנית הזאת לנאום המכונן והמרגש של כלת פרס ישראל צריכה להפוך למציאות. כן, ראוי וצריך שהגברת מרים פרץ תהיה הנשיאה הבאה של מדינת ישראל. ככה, פשוט.

אישיותה, צניעותה, פועלה, נועם דרכיה, סיפור חייה ובעיקר בזכות הלבבות הרבים שפתחה – הופכים את הגברת פרץ למי שראויה לעמוד בראש מוסד הנשיאות. לא רק "אם הבנים" – אלא "האמא של מדינת ישראל", הנשיאה שלנו.

פרץ דיברה על מעיינות של אהבה, אך דבריה כמים חיים: "אין בידי יצירה, לא אוכל להצביע על תגלית שגיליתי או על נוסחה שפתרתי, יש לי לב אחד שנשבר שלוש פעמים בהודעות שבר נוראיות, נפילת בני בכורי אוריאל בקרב בלבנון, פטירת אישי אליעזר משברון לב, ונפילת בני השני אלירז בקרב בעזה. מתוך תהומות הכאב, נבעו מעיינות של אהבה. וכשהלב מלא אמונה, הוא יכול לעמוד באתגרים קשים, הוא יכול ליצור יצירות גדולות. זו יצירתי. היא נטועה בלבבות, הפכתי את יגוני לניגון חדש".

ואיזה ניגון, מרים, ראי איזה ניגון. ראי כמה רבים הצלחת לסחוף לניגונך. במילותייך נגעת באלה, כמו הורייך, שיודעים לומר רק "ירושלים, שלום, תורה ותודה", ובאלה, שועי ארץ, שעמדו והריעו לך.

ועכשיו, עכשיו צריך שהניגון הזה יגבר. עכשיו צריך להביא את פרץ ואת ניגונה אל מקום בו יהדהד לכל עבר, לבית הנשיא. הנה לנו אשה, לא פוליטיקאית, אשת חינוך, אם שכולה, מזרחית ומעל לכל: דמות שנושאת עמה מטען ערכי כל כך עשיר ומיוחד שסוחף אחיו.

אל תתנו להתרגשות ולתקווה שעוררה פרץ לשקוע. שאו אותה על כפיים.

מרים פרץ לנשיאות.