אני משער כי היחסים המדיניים בין ישראל לטורקיה יעסיקו אותנו בתקופה הקרובה. ראש ממשלתה הנוכחי של טורקיה גרר את מדינתו לתמיכה נלהבת בפלסטינים, ובכך הכריז על היותה אויבת לישראל.

כרגע הסכסוך הישראלי-טורקי מתמקד במשט שניסה לפני למעלה משנה לפרוץ את הסגר הימי הישראלי על עזה הטרוריסטית. נסיון החדירה נבלם ע"י חיילי השייטת הצ"הלית ובמהלכה נפגעו למוות תשעה אזרחי טורקיה, מהם 8 חברי ארגון תומך-טירור מוצהר.

זה עתה התפרסם דו"ח ועדה מטעם האו"ם המצדיק ומכשיר את הסגר הימי על עזה, אך דורש מישראל פיצויים כספיים והבעת חרטה על שימוש בכח מופרז ועל אי מידתיות בהפעלת כח ההשתלטות על הספינות המתגרות.

התרפסות מזמינה מלקות

בעת כתיבת השורות ראש הממשלה תומך בעמדת שר החוץ שאין לנו על מה להתנצל, וזכות ההגנה העצמית עומדת לישראל כמו לכל מדינה בעולם.

השורות הבאות נכתבות כתמיכה בעמדה זו, למרות קולות פוליטיים ובטחוניים אחרים הנשמעים בישראל, גם מקרב אישי שלטון, בסגנון כמו "נביע התנצלות בנוסח כלשהו ובלבד שהנושא יהיה כבר מאחורינו; חבל לאבד קשרים מדיניים, צבאיים וכלכליים עם מדינה חשובה במרחב בשל אירוע חד-פעמי; יש לנו מה להפסיד בזירה הבינלאומית מול העקשנות והנקמנות הטורקית; מוטב להיות חכמים ולא רק צודקים" וכיו"ב.

אני משער שאני מבטא את עמדת הרוב המוחלט של הציבור הסבור שאם אנחנו צודקים – ואכן אנחנו צודקים! – אין למכור את הגאווה הלאומית, ואת האמת הבטחונית, כדי לרצות את בריון השכונה ואפילו לא למען אינטרס כלכלי-פוליטי.

בודאי הדברים אמורים ביחס לטורקיה אשר דומה כי ראש ממשלתה נכנס ל'אמוק' אנטי-ישראלי, אך לא הצליח לגרור את עמו לנישה זו (כך מדווחים התיירים הישראלים שם). יתר על כן, טורקיה מתפארת בהיותה מדינה דמוקרטית חילונית, ולכן אינה יכולה להופיע בעולם כמגינת האיסלאם.

בטוחני איפוא כי הסגנון המשתלח והמאיים של ראש הממשלה הטורקי אינה אלא גחמה אישית, וסופה לחלוף.

כל כניעה לגחמה זו, ואפילו התנצלות בלשון דיפלומטית, תגרור כניעות על גבי כניעות והכאות נוספות על קדקדנו, כדרכו של עולם הפשע המכה על ראשם של החלשים, המוכים והמושפלים.

כיוצא בזה אין לגרור רגלים בשום אופן לבית הדין הבינלאומי בהאג, או לכל מוסד שיפוטי בינלאומי. ובכלל, ישראל צריכה להוביל מהלך, ול'צרוח' מעל כל במה ובכל הזדמנות, כי הכרחי לעדכן ולשדרג אמנות בינלאומיות לנוכח עידן הטירור הבינלאומי בעיקר מבית מדרשו המפלצתי של האיסלאם. פסה דיפלומטיית המילים היפות0. אנחנו בעידן הגלובליזציה, כולל הטירור.

אנחנו והתורכים

כאן המקום לאזכר מעט את מסכת היחסים החיובית (הכל יחסי) ששררה בין הממלכה הטורקית, וכן בימי טורקיה החדשה, לבין יהודיה ויהדות העולם. כדי להבחין בין טורקיה הפוליטית העכשווית לזו ההיסטורית ויחסה ליהודים – נאיית את שמה תורכיה, כדרך שנוהגים בקרב עדת יוצאי ארץ זו. הציון ההיסטורי המסכם את מסכת היחסים הוא "מלכי חסד", בלשון הרבנית.

'חסד נעורים' היא פתיחת שערי הממלכה התורכית, העותמאנית, לקליטת גולי ספרד ואנוסיה. בימי הביניים ובמרבית התקופות של העת החדשה לא סבלו יהודי תורכיה רדיפות או הצרת צעדים. אדרבה, הם זכו לחופש כלכלי והשתלבו בתפקידים מימסדיים ובפקידות העניפה ברחבי הממלכה העותמאנית.

דורות על גבי דורות תרמו רבני תורכיה ('תוגרמה') לספרות התורנית, וכרכי השו"ת (שאלות ותשובות) תוצרת קושטא ואיזמיר ממלאים מדפים עמוסים בארון הספרים היהודי

התקופה העותמאנית בארץ ישראל, עד לכיבוש הבריטי ב-1917, זכורה כתקופת פיתוח, בינוי ותשתיות ואי-שעבוד. התנועה הציונית חבה לעותמאנים את ראשית ימי  ההתיישבות החלוצית.

חסד נוסף אשר ינון לעד הוא דילוג שואת אירופה על יהודי תורכיה בזכות מדיניות הממשלה התורכית, למרות היותה משתפת פעולה עם הנאצים. יהודי יוון וסלוניקי נכחדו בשואה הנאצית, ואילו שכניהם הסמוכים, מעבר לגבול התורכי, נצלו.

'פרשה תורכית' אחת מעיבה על ספר דברי הימים ליהדות תורכיה, ושורשיה מפליגים עד…עזה; הלא היא פרשת שבתי צבי ה'משיח' ונתן העזתי ה'נביא'. שנים אלו חברו, ביחסים מסובכים של מי הרב ומי התלמיד, והצליחו להמיט אסון על עם ישראל בדורם (אמצע המאה ה-17).

פריחת המיסטיקה בימים ההם, והורדת תורת הנסתר לרמת 'קבלה לעם' ו'מקובלי חצר', הצמיחה פרי באושים של משיחיות שקר שהסתיימה ב…התאסלמותו של המשיח, ובדכאון הנביא התומך, איש עזה שעקר לתורכיה, ליון, לאיטליה, לבלקן ומנוחתו אי-כבוד במקדוניה.

לדעתי, פרק עגום זה נולד אף הוא על ברכי הסובלנות התורכית המסורתית כלפי יהודיה.

==

המאמר נכתב במוצ"ש שופטים ויפורסם בשבת בשבתו