1. שלושה אנשים התמודדו בבחירות לראשות הבית היהודי שנערכו בדיוק לפני שבוע, נפתלי בנט, יונתן ברנסקי והרב יצחק חי זאגא. אמנם בסופו של קמפיין מנומנם משהו, שהתעורר רק בעקבות הודעות הסטריות של יו"ר המפלגה, ניצח בנט בהפרש עצום וב-80% מקולות מתפקדי הבית היהודי שהטריחו את עצמם לקלפי, ובכל זאת המפסיד הגדול הוא לא ברנסקי וגם לא הרב זאגא, אלא מישהו שלא התמודד בכלל.

2. מערכת היחסים בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, או ליתר דיוק בין נפתלי בנט לאורי אריאל, נראית בעיקר כמו משהו שנכפה על השניים. הפחד מלקיחת אחריות על פיצול הציונות הדתית, מביא אותם פעם אחר פעם אחר פעם להציג אחדות כפויה ולשגר אחד לעבר השני עקיצות בכל הזדמנות.

אך אם בפעם הקודמת הפיצול בין שתי המפלגות היה מאוד מוחשי, עת האיחוד הלאומי ניהל מגעים עם אלי ישי לצורך ריצה משותפת עם מפלגת 'יחד', נראה שהפעם הפרידה של אורי אריאל ונפתלי בנט היא בלתי נמנעת.

3. לא סוד הוא שבנט רואה באחדות הזו נטל הרבה יותר מאשר נכס. הבחירות האחרונות, בהן התרסקה הבית היהודי לשמונה מנדטים בלבד, הוכיחו לו כי מסרים של אחדות וחזית משותפת כבר לא עושים רושם על המצביעים הסרוגים. אריאל לעומת זאת מטפטף כל העת להמשך האחדות בעיקר כי הוא מנסה להקדים תרופה למכה כדי שיוכל ביום שאחרי להפנות אצבע מאשימה כלפי בנט.

על פי התנהלותו של בנט בחודשים האחרונים, אם זה תלוי בו האחדות לא תימשך. האמירה החוזרת ונשנית מצידו לפיה אין סיבה שחברי האיחוד הלאומי לא יתמודדו בפריימריז ויקבלו שריון מראש, היא יותר מרמז עבה עבור אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ', שהם אינם רצויים במפלגה, לפחות לא כשריון בטוח.

4. אם בנט היה צריך הוכחה וחיזוק לעמדתו, הוא קיבל אותם בשבוע שעבר. כשיונתן ברנסקי והרב זאגא המזוהים עם הזרם החרד"לי מצליחים לגרוף בכוח 20% מקולות המתפקדים, בנט יודע שכוחו של הזרם החרד"לי במפלגה הולך ונעלם ואין לו סיבה אמיתית לצ'פר אותו. התוצאות העגומות למדי שהשיגו השניים הסירו מליבו של בנט אבן כבדה מאוד. לא רק כי הוא גילה שהשטח מעוניין בו, אלא בעיקר כי הוא גילה שהשטח אינו מעוניין בהם.

5. כשבנט מציע לאורי אריאל ולבצלאל סמוטריץ' להתמודד בפריימריז של 'הבית היהודי', הוא בעצם מראה להם את הדרך החוצה. צריך לזכור, שרוב רבני האיחוד הלאומי תמכו בבחירות האחרונות במפלגת 'יחד' של אלי ישי, ואין שום סיבה שהם יחזרו לתמוך בבית היהודי בראשות נפתלי בנט, כך שצעד של התמודדות בפריימריז פירושו, לפחות מצידו של אורי אריאל, סתימת הגולל על הקריירה הפוליטית.

ובדיוק את זה אורי אריאל מתחיל להבין עכשיו. לאורך כל השנים האחרונות נשמעים קולות זהים לזה שבנט משמיע עכשיו, לפיהם השריונים אינם הולמים את כוחה האמיתי של האיחוד הלאומי, ואם עד עכשיו היה מדובר בפרשנויות ובספקולציות, כעת מדובר בנתונים רשמיים. נתונים שמוכיחים שהמפסיד הגדול בנצחון של נפתלי בנט הוא דווקא אורי אריאל.