פסח חלף עבר, לאחר שעמלנו קשות לנקות את הבית מחמץ אנחנו עמלים לטאטא את פרורי המצה מכל פינה ובעוד מכונות הכביסה עובדות במרץ לנקות כתמי סלק ויין אדום מן המפות הלבנות אנו מנסים להחזיר את עצמנו לשיגרת ימי החול ,ימי זכרון ועצמאות.

לאחר הקריאה החגיגית של שיר השירים ושירת הים בפסח, נקרא בשבת הקרובה פרשה לא קלה- פרשת קדושים: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו"

פרשה שנאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויים בה: לא תעמוד על דם רעך, מפני שיבה תקום, איסורי שעטנז וכלאיים ואיסורי עריות.

איסור גילוי עריות הינו אבן יסוד לקיומה של חברה מתוקנת והוא קודם לכל ציווי דתי.

מחקרים עדכניים מורים על שכיחות גבוהה של פגיעות מיניות גם בקרב נערות ונערים דתיים.  בקרב בנות השכיחות עומדת על 25% והיא זהה לשכיחות בכלל האוכלוסייה. בקרב ילדים ונערים השכיחות עומדת על 14%. מרבית הפגיעות מתרחשות בקרב נערות בגילאים 13-18 וברוב המקרים הפוגע הוא אדם מוכר לנפגע.

במחקר שהתפרסם ב-2007 נמצא כי 65% מהנפגעות הדתיות לא שיתפו איש בפגיעה. בשל כך גם נמנעת מהן האפשרות לקבל טיפול ולהשתחרר ממעגל הפגיעה.כי ידוע שנערה שנפגעה חשופה יותר לפגיעה חוזרת.

התכחשות והכחשה קהילתיים

בשנים האחרונות נחשפו במגזר הדתי מקרים רבים של פגיעות מיניות ע"י בעלי סמכות ומרות, כאשר הפוגע הינו דמות סמכותית יכולת הנפגעים לחשוף את סיפורן ולהתלונן על פגיעתם קשה שבעתיים.

החברה מתקשה לקבל פגיעה בדמויות סמכותיות מוערכות והיא נוטה למזער את הפגיעה  ולפעול לדה-לגיטימציה של המתלוננים. הפוגע מצידו פונה אל הרצון הקמאי של כל אדם לדבוק בסדר הקיים, בהכחשתו ובהכפשתו את המתלוננים הוא משרת את רצון החברה להאמין כי מעשי הזוועה לא היו ולא נבראו.

במקרים רבים הכתובות המשטרתיות והמשפטיות אינן רלבנטיות  הן בשל הקושי לעמוד בתהליך המשפטי, הן בשל הקושי של הנפגעים  להוציא את הסיפור מחוץ לגבולות הקהילה הדתית והן בשל נוקשות ומסורבלות של  התהליך המשפטי, אשר רבים כבר הגדירוהו כאונס שני.

בשל כך יש חשיבות רבה למתן מענים  ברובד הקהילתי. הקהילות הדתיות פועלות מתוך נורמות ערכיות ומוסריות גבוהות והן אמורות להפעיל נורמות אלה בהתמודדות עם מקרים של פגיעות מיניות. הנפגעים חיים בתוך הקהילה והאווירה בתוכה הם חיים היא קריטית לתהליך השיקום.

אוירה של חוסר אמון, חשדנות, מזעור הפגיעה,  השתקה ודה לגיטימציה של הנפגע מאפיינת קהילות רבות. זו אוירה שפוגעת בנפגעים ובני משפחותיהם בצורה קשה והיא מוגדרת כטראומה משנית.כקהילה עלינו למצוא כוחות להשמיע את קולות הנפגעות והנפגעים שבקרבנו, לתמוך בהם ולהעצים אותם ובכך לסייע להם להשתקם ולהחלים.

ארגון 'קולך' קורא לקהילות להקדיש את פרשת קדושים להתמודדות עם פגיעות מיניות בקהילה, להקדיש מחשבה, דיבור ולימוד להשמיע את קולות הנפגעות והנפגעים, לתמוך בהם ולהעצים אותם.

==

אילת וידר כהן היא יו"ר הועד המנהל של ארגון 'קולך'.