ניצול השואה קורא לכם לנקום איתו ולאכול פלאפל

היום (רביעי) זהו יום בלתי נשכח עבור ניצול השואה דוד לייטנר, המוכר לכולם בכינוי 'דוגו', מבצע את נקמת אושוויץ בדרכו הייחודית והפרטית – אכילת 2 מנות פלאפל.

"ב-18 בינואר 1945 בצהריים, הייתי ילד בן 14 וחצי צועד במשך 3 ימים יחד עם כ-60 אלף אנשים במצעד המוות מאושוויץ-בירקנאו" מספר דוגו ל'סרוגים'.

"קור מקפיא של 18 מעלות מתחת לאפס ואני בקושי לבוש, חצי מכנס, חולצה בלי כפתורים ונעליים קרועות. קופא מקור ללא אוכל, ללא הפסקות ושינה במשך 2 לילות ברצף". ברגעים הקשים האלה דוגו לא האמין שיזכה להינצל מכל הסבל ולזכות להגיע לארץ ישראל ולאכול פלאפל חם בשוק מחנה יהודה, אך גורלו הטוב זיכה אותו להפוך את יום הסבל הקשה ליום חג, אליו הוא מזמין מידי שנה את משפחתו המורחבת ואת כל עם ישראל.

"באמצע מצעד המוות נרדמתי ואני חולם על הבית על אמא שנרצחה עם האחיות שלי והחברים שלי מהתלמוד תורה שנרצחו בסלקציות של החגים בירקנאו.

אני נזכר שאמא שלי תמיד סיפרה לי על כמה שטוב בארץ ישראל, שמרוב שטוב שם הבולקע (לחמנייה ביידיש) גדלים על העצים בירושלים.

ואני חולם שאני מתחנן לאמא שלי שתתן לי בולקע אחד, והיא אומרת לי דורל (הכינוי שנתנה לו) אני לא יכולה לתת לך בולקע רק כשנהיה בארץ ישראל, בירושלים תוכל לקבל ואני ממשיך לבכות ואז אני מתעורר מהחלום וממשיך לצעוד כשכולי גוש קרח".

משואה לתקומה בדוכן הפלאפל

דוד ניצל ממצעד המוות ולאחר כמה שנים זכה גם לעלות לארץ והוא כמובן הלך לירושלים לחפש את ה'בולקע' על העצים.

"אני מגיע לשוק מחנה יהודה ואני שומע שם את הרשרוש של השמן הרותח ובתוכו אני מגיע ורואה את הכדורים האדומים ששוחים להם בשמן. הרגשתי באותו הרגע שאמא שלי אומרת לי 'דורל' מה שאמרתי לך על הבולקע שגדלים על העצים בירושלים- כאן זה נקרא פלאפל".

מאז אותו יום כל שנה דוגו הולך ב18 בינואר לאכול פלאפל עם אשתו נכדיו וניניו ואליו מצטרפים מאות אנשים לנקום את נקמת מצעד המוות מאושוויץ-בירקנאו.

"אל תחששי הפלאפל לא משמין, זה בדוק מכל הבחינות מי שאוכל אותו הוא זה שמשמין" אומר לי דוגו לסיכום בהומור מעורר השראה.

דוגו ובית העדות מזמינים את כולכם להצטרף היום למבצע, ולהעלות את תמונתכם מהפלאפל עם השלט "מבצע דוגו – עם ישראל חי!" – הקריאה שבה דוגו חותם כל עדות וכל אירוע. ולא לשכוח כמובן לתייג את David Leitner ואת בית העדות.