[ראיון ומקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: עכשיו שהבחירות באמריקה הגיעו לסיומם, אפשר לשאול באופן תיאורטי ולא מעשי איזה משני המועמדים יותר טוב?

ת: קשה מאוד לשפוט מרחוק. גם מקרוב קשה, קל וחומר מרחוק. על כל פנים אינינו צריכים להתערב בעניינים של מדינות אחרות.

ש: אבל ישראלי שהוא אזרח אמריקאי יש לו זכות בחירה על פי החוק?

ת: נכון. אך לא כל מה שהוא חוקי הוא מוסרי. אדם שגר פה הוא מצביע על מה שיקרה שם, ויש בזה טעות, האנשים שם הם שיסבלו מהחלטתו. כמובן אם יש אמריקאי, שקשור בלב ובנפש לאמריקה, על אף שהיותו גר במקום אחר מסיבות שונות, יש מקום להתערבות. אך יהודי הגר בארץ קשור בלב ובנפש למדינת ישראל ולא לאמריקה…

ש: אבל אמריקאים כן מתערבים כל הזמן בעניינים הפנימיים שלנו. אז למה שאנחנו לא נתערב בעניינים שלהם?

ת: מה שהם לא מוסריים אין זה מתיר לנו להיות לא מוסריים. ולגופו של עניין, עלינו להתרגל לא לסמוך על ארה"ב אלא על עצמנו ועל רבונו של עולם שהולך לפנינו, כפי שמבאר רבנו הרב צבי יהודה במאמרו 'אל משמר העם הישראלי' (לנתיבות ישראל ח"א עמ' קט).

ש: האם באופן עקרוני יש לתורה מה לומר על שיטת הבחירות באמריקה שהיא אזורית ולא רובנית, כלומר שכל מדינה שם בוחרת את נציגיה לבית הנבחרים?

ת: כידוע אחת משבעה מצוות בני נח היא דינים, כלומר מערכת משפטית אוכפת חוק. יש מחלוקת בין הפוסקים האחרונים עם מערכת החוקים של הגויים חייבת להיות בהתאם לתורה או יכולה להיות אחרת בתנאי שהיא מכבדת את הצדק…

ש: אבל כיצד תהיה על פי תורה?! הגויים יתחילו ללמוד גמרא, רמב"ם ושולחן ערוך?!

ת: אין צורך. אנו נכתוב להם סיכומים פשוטים בשפה שלהם, כלומר למשל הגריא"ה הרצוג, בהיותו רב ראשי לאירלאנד, כתב ספר באנגלית על יסודות המשפט שלנו שכולל גמרא, ראשונים ואף חקירות של אחרונים, שמו Major Trends of Jewish Law.

ש: ואיפה כתוב בחומש בכלל שיש בחירות?

ת: בצלאל בן אורי בן חור הממונה על המקדש שמשה רבנו נצטווה על ידי רבונו של עולם לברר את הסכמת העם, כלשון חז"ל "אין מעמדים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור" (ברכות נה א). ויש תשובה חריפה של החתם סופר נגד רב שהתמנה על ידי המושל בלי לשאול רצון דעת הקהל (שו"ת חת"ס חו"מ סי' יט).

ש: אבל בתורה הכלל של אחרי רבים להטות נאמר על הכרעות הסנהדרין ולא על בחירות של מנהיגים?

ת: הרא"ש כותב שאחרי רבים להטות גם מתייחס להכרעות של קהילה (כלל ו סי' ה). וכן כתב הרשב"א (שו"ת הרשב"א ז תצ). וכן נפסק בשולחן ערוך על ידי הרמ"א (חו"מ קסג א).

ש: אבל זה נאמר על בחירות רובניות שכל העם בוחר ישירות את נציגיו אבל בבחירות אזוריות יתכן מצב שייבחר אדם שבאמת לא רוב האומה תומך בו.

ת: נכון. אמנם במשטר דו-מפלגתי כמו ארה"ב סיכון זה נדיר. ועובדה שלפי היסטוריונים של ארה"ב זה קרה רק 4 פעמים. על כל פנים מרן הרב קוק כתב תשובה בספרו שו"ת אורח משפט שבחירות אזוריות יחסיות מותרות על פי ההלכה שהרי אם זה רצון הציבור שכך תתנהלנה הבחירות אז ממילא זה רצון הרוב (שו"ת אורח משפט עמ' קצט).

ש: אבל מה ההגיון בזה שהבחירות תהיינה אזוריות?

ת: כמובן יש עשרות סוגי בחירות עם שילובים שונים של בחירה ישירה ובחירה אזורית אך לגופו של עניין יתכן שלכל אזור או בארה"ב לכל מדינה יש אופי מיוחד וזה ליגטימי לאפשר לו לצאת לידי ביטוי. משל למה הדבר דומה, אומר מרן הרב קוק, מה שמותר לבני אותו מקצוע להתאגד באיגור מקצועי והחלטותיהם מחייבות כל בעל אותו מקצוע (בבא בתרא ח ב). כמובן זה לא שייך במדינת ישראל שכולנו אותו דבר, וכי יש הבדל בין יהודי ירושלים, תל אביב או חברון? כולנו אותו דבר. ואז אין כל כך הגיון בבחירות אזוריות כאן.

ש: אבל עקרונית יש לזה מקום?

ת: כן. מפורסם שמשה רבנו בחר שבעים זקנים כמו שכתוב: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" (מדבר י טז) ובחר ששה מכל שבט ויצאו 72 והקלפי החליט מיהם השניים שנשארו בחוץ (סנהדרין יז א).

ש: אז זה ממש דומה לארה"ב?

ת: אולי. כך כתב בזמנו הרב חיים הירשנזון בשו"ת מלכי בקודש, שהיה גאון גדול בארץ ישראל אבל כיוון שדעותיו היו לעיתים חריגות לא הרגיש פה בטוב ועבר לאמריקה. הוא התלהב משיטת הממשל האמריקאי ודימה אותו לחלוקה השבטית אצלנו. אבל אין דבריו מוכרחים.

ש: אם כן לפי שיטת הבחירות האזוריות באמת יתכן שייבחר אדם שלא תומך בו הרוב?!

ת: כן. כאמור זה נדיר אבל יש לזכור שדמוקרטיה אינה דיקטטוריה של הרוב. היא חייבת להתחשב במיעוט. וכבר כתב החזון איש שאם הרוב מפסיד למיעוט דעתם בטלה (חזו"א בבא בתרא ד טו ד"ה במהרי"ק). וכבר בגמרא כתוב לגבי החלטות האיגודים המקצועיים והקהילה בכלל שיש צורך בהסכמת "אדם חשוב" (בבא בתרא ח ב). כלומר תלמיד חכם שמאשר שהחלטה היא מוסרית ולא גורמת עוול.

ש: וארה"ב מתחשבים באדם חשוב?

ת: עוד לא. אבל כבר כתב הג"ר משה פיינשטיין לגבי שביתת מלמדי תינוקות שאינם צריכים הסכמת אדם חשוב אלא אם כן יש מינוי כזה של אדם חשוב וכידוע אין (שו"ת אגרות משה חו"מ א נט).

ש: אז אני רואה שיש לנו מה לומר לגבי שיטת הבחירות על פי תורה?

ת: בודאי. יש גם ממאר ארוך של הג"ר שלמה גורן על שיטת הבחירות. הוא בוחן את כל הצדדים וכל השיטות.

ש: ובסיכום?

ת: שכחנו פרט חשוב. הרמ"א שם כותב שבבחירות כל אחד חייב לומר דעתו לשם שמים (שו"ע חו"מ קסג א הגה) ולא בגלל אינטרסים…

ש: עוד דבר אחד, כל הסקרים ניבאו מועמד מסויים והרי זכה מועמד אחר, כיצד להבין זאת?

ת: זו לא הפעם הראשונה. פעם בארה"ב סקר נכשל כי הסוקרים ששאלו שאלותיהם בטלפון ושכחו שלעניים אין טלפון ושדעתם מכרעת. סוקרים מתבססים תמיד על קבוצה יצוגית, אם כן מתברר שאותם האנשים החכמים המלומדים אינם מכירים את עומק הנפש האמריקאית. יתכן אמריקאי שכלפי חוץ מדבר ונוהג בתקינות מדינית Politically Correct בצורה מסויימת אבל בתוכו הוא מאמין אחרת וזה בא לידי ביטוי בבחירות.

ואנו נמשיך לבנות את ארצנו ולהיבנות בה בחסדי ד' אלהינו גואל ישראל.