בשולחן ערוך (סימן ח, סעיף יא) כתב: "עיקר מצות טלית קטן, ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות". ובסימן כד (סעיף א) כתב: "אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות, אינו חייב בציצית. וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכור המצוה בכל רגע. ועל כן יש בו חמשה קשרים, כנגד ה' חומשי תורה, וארבע כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור. ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה". (ויש שהקשו סתירה משתי הלשונות "עיקר" "ונכון").

יש אומרים שמצוות "וראיתם אותו" זה בא ללמדנו שכסות לילה פטורה מן הציצית. והחיוב ללבוש על הבגדים היה רק בזמנם שהיו לובשים טלית גדול רק בבית הכנסת אך היום שנוהגים ללבוש טלית קטן וגם טלית גדול – ילבשו הטלית גדול עם ציציות בחוץ בבית הכנסת והטלית קטן בפנים. (עיין לב"י משם הנמוקי יוסף). ויש שעשו פשרה ואמרו שהבגד של טלית קטן יהיה בפנים והציציות בחוץ. ועוד כתבו שבזמנם שהיו לובשים בגד רגיל אם היה לו ארבע כנפות היו מניחים עליו ציציות, אך כיום שאנו לובשים בגד מיוחד לציצית, כמו שמובא עם רב קטינא לקמן, הרי זו מעלה מיוחדת ו"כל כבודה בת מלך פנימה".

האר"י ז"ל כתב שאין ללבוש את הציצית בחוץ כי ראית הציצית זו ראיה פנימית, ויש ללובש הטלית הקטן רק בפנים ולא בחוץ. וזהו שכתב בשער הכוונות (דף ז) שצריך להסתכל בציצית כל שעה. וטוב להסתכל בהם בשעה שלובשם, בעת התפילה וקריאת שמע כשאומר "וראיתם אותו".

הנוהגים כבן איש חי והאר"י לא מוציאים הציציות בחוץ כלל וכך נהגו אבותינו ואבות אבותינו. (עין עולת תמיד כג, ר"פ ח"ג יא, ארץ החיים יו"ד שנא, מהריק"ש, ניצוצי אור להחיד"א בראשית דף רה ע"א, ישכיל עבדי ח"ה ב). הנוהגים כרמ"א צריכים להוציא את הציציות בחוץ. וכתב המשנה ברורה (סימן ח, ס"ק כו) "ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב "וראיתם אותו וזכרתם" וגו' עוד מבזין הן את מצות השם יתברך ועתידין הן ליתן את הדין על זה. ומה שאומרין שהולכים בין הנכרים לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף. ואלו היה להם איזה דורון ממלך בשר ודם שחקוק עליו שם המלך כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד, וקל וחומר בציצית שמרמז על שם מלך מלכי המלכים הקב"ה וכדלקמן בסימן כד ס"ה כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו ואמרו חז"ל "הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה". ומשמע מן הכתובים דהיהודים שישארו לעת קץ יהיו מצויינים במצוה זו כמה דכתיב "ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי וגו'" ואמרו חז"ל על זה "כל הזהיר במצות ציצית – זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים וכו'".

בצבא אני מייעץ לבחור שנמצא שם או בכל מקום שמרגיש כי הוא צריך חיזוק שיוציא את הציציות בחוץ. ואע"פ שהוא ספרדי ונוהג כדעת האר"י והבא"ח לילך עם ציציות בפנים. בצבא ינהג כדעת השו"ע. ויתגאה בדרכי ה'. בישיבה וכן מי שלומד בישיבה ששם כולם הולכים עם ציציות בחוץ ולא רוצה להיות שונה מכולם – ילך עם ציציות בחוץ.