אשר ידלין, שנחשב לאחד האנשים החזקים במנגנון מפלגת העבודה וההסתדרות בשנות ה-70, הלך לעולמו והוא בן 93. ידלין החליט לתרום את גופו למדע ולא תתקיים לו הלוויה. ידלין ריצה בשנות ה-70 עונש מאסר לאחר שהורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בארבע עבירות שוחד.

ידלין נולד בראשון לציון בשנת 1923. את פעילותו הציבורית החל בתנועת "המחנות העולים". מאוחר יותר היה מפעילי "התנועה המאוחדת" וממייסדי קיבוץ חמדיה. שימש מספר שנים בשליחות התנועה בארצות הברית. עם שובו לישראל הצטרף ידלין למפלגת מפא"י והשתלב במנגנון המפלגה.

ב-1966 נבחר ידלין לוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית ונעשה למזכיר "חברת העובדים". בשנים 1976-1972 כיהן כיו"ר וכגזבר של מרכז קופת חולים כללית ונחשב לאחד האנשים החזקים במנגנון מפלגת העבודה וההסתדרות. תוך כדי כהונתו התפרסמו בתקשורת הישראלית כמה כתבות שייחסו לו עבירות שונות והובילו לבסוף לפתיחת חקירה משטרתית נגדו.

במהלך 1976 הואצה החקירה ומינויו לתפקיד אושר בהחלטת ממשלה, אולם ב-18 באוקטובר 1976 בטרם נכנס לתפקידו, נעצר בחשד לקבלת שוחד בעסקות נדל"ן שנגעו לנכסי קופת חולים כללית וחברת "שיכון עובדים". ידלין הודה כי בכמה עסקות נדל"ן קיבל מעורך הדין המטפל חלק משכר הטרחה, וכן הודה בשלושה אישומי קבלת שוחד נוספים מידידתו שפעלה כמתווכת. להגנתו טען ידלין כי הכספים שקיבל לא הגיעו לכיסו האישי אלא נועדו לקופת מפלגת העבודה, כחלק משיטה חשאית שפותחה להעברת כספים מקופת חולים ומההסתדרות, למימון מנגנון המפלגה.

בפברואר 1977 הורשע ידלין על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בארבע עבירות שוחד (בסכום כולל של 280,000 לירות ישראליות) ובקשירת קשר לביצוע עוון, ונידון לחמש שנות מאסר וקנס של רבע מיליון לירות ישראליות.

ב-1980, בעודו במאסר, פרסם ידלין את ספרו "עדות", ובו הציג את גרסתו לאירועים. בשנת 1981, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר וחצי, שוחרר ידלין, היגר לארה"ב ושב לישראל כעבור כמה שנים.