הרב עמאר או הרב שטרן, מי המרא דאתרא?

רבה של ירושלים אחד, הרב שלמה עמאר, פסק שיש לחגוג פורים בשכונת רמות בירושלים בי"ד באדר, ורבה של ירושלים השני, הרב אריה שטרן, פסק שיש לחגוג בט"ו כשאר שכונות ירושלים.

גם הראשון לציון, הרב הראשי הרב יצחק יוסף, והרב הראשי הרב דוד לאו, פסקו שיש לחגוג בט"ו. כמי ההלכה? מי המרא דאתרא?! אני מבולבל לגמרי!

איני מכניס ראשי בין הרים גדולים שמא ירוצצו את גולגלתי. על כן אני לא דן בעצם השאלה, אלא בשאלה הכללית, מי באמת המרא דאתרא של המקום.

כתוב בגמרא שבת (קל א) שבמקומו של רבי אליעזר בן הורקנוס היו כורתים בשבת עצים בשביל פחמים, כדי לעשות איזמל לברית מילה, אף על פי שהוא דעת יחיד. במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלים עוף בחלב, כי הוא פסק שמותר, אף על פי שהוא דעת יחיד והלכה כרבים. הרי, שהולכים על פי המרא דאתרא של המקום. זאת משום כבוד תלמיד חכם, כמבואר בשו"ת הרשב"א (א רנג. וכן מובא ברמ"א חו"מ כה ב).

כלל גדול בהלכה: 'הרב ממינסק אינו מתערב בשאלות של הרב מפינסק'. הגאון רבי שמואל סלנט נהג שלא להורות בשאלה שבאה לפניו מעיר אחרת בה יש מרא דאתרא שאפשר לסמוך על הוראותיו, והיה אומר על עצמו "באתרא דרב לא קא מורי שמואל" (אדרת שמואל עמ' ד).

וסיפר הג"ר משה פיינשטיין שפעם קיבל מכתב מהחינוך העצמאי בענין מחלוקת שהיתה בין הגר"י אברמסקי להגר"ז סורוצקין, וביקשו שיחווה את דעתו. הוא ענה שאין בדעתו להתערב בעניני ארץ ישראל, ועל גדולי ארץ ישראל להכריע ולפסוק את השאלה, שהרי אין זה ממידת דרך ארץ שרב מעיר אחת יפסוק בענייניו של רב מעיר אחרת, ולא השיב תשובה למכתב. שיטתו היתה 'שהרב ממינסק אינו מתערב בשאלות של הרב מפינסק'. כיוצא בזה, אף שהגרמ"פ היא בקי עצום בסדר זרעים והלכות התלויות בארץ, ואף כתב פירוש על ירושלמי זרעים [ופירושו על פאה ודמאי יצאו לאור עולם], מכל מקום, מעולם לא התערב בשאלות השייכות להלכות אלו, כי אלו עניינים של רבני ארץ ישראל, ואסור להתערב ולחתור תחת מרותם (מגד גבעות עולם ח"א עמ' נה. ח"ב עמ' לא-לב. ח"ב עמ' פג במדורה עם הוספות). כמו כן, כשנשאל הגר"א ליכטנשטיין שאלות הקשורות לאמריקה, הוא היה אומר: שאל את רבני אמריקה (כן שמענו בהספדו של הג"ר מרדכי וויליג, מר"י של ישיבה יוניברסיטי, על הגר"א ליכטנשטיין).

לכן אני הדל לא יכול לפסוק בעניין זה, כי הרי לכאורה יש מרא דאתרא דירושלים, ואני הדל לא שייך לתפקיד זה.

אבל השאלה היא מי באמת המרא דאתרא, הרבנים הראשיים שהם המרא דאתרא דכל ארץ ישראל, או הרבנים של ירושלים? באופן פשוט, הרבנים הראשים הם המרא דאתרא על עניינים כלל-ישראליים כגון גירות, כשרות, הכותל המערבי, הר הבית וכדומה. וכל רב מקומי הוא המרא דאתרא של המקום שלו. אחרת, הרב הראשי יכול לסתור את כל הוראה של רב מקומי.

אבל כאן יש מחלוקת בין שני הרבנים של ירושלים.

המחלוקת על פורים ברמות אינה חדשה. זה מזכיר שהגרש"ז אוירבך סבר שיש לקרוא את המגילה בט"ו. ברם, אחר שנתפרסמה דעתו של הג"ר יצחק וייס, גאב"ד של העדה החרדית של עיה"ק ירושלים, שיש לנהוג פורים בשכונת רמות ביום י"ד (שו"ת מנחת יצחק ח סב), נמנע הגרש"ז אוירבך מלחוות יותר דעתו בענין, מפאת כבודו של מרא דאתרא.

וכה התבטא בהזדמנות אחת בפני אחד ממקורביו: "לי אמנם נראה, שצריך לנהוג פורים ביום ט"ו. אולם, כיון שהמנחת יצחק הוא הרב של ירושלים, והוא הלא פוסק לקיים את חג הפורים ביום י"ד, לכן איני רוצה שיצא ממני פסק כנגד מרא דאתרא ירושלים, בעניין ירושלים". אחר כך הפטיר בדרכו השנונה: "אף על פי, שאליבא דהמנחת יצחק, שפוסק לקיים את הפורים ביום י"ד, אזי לשיטתו רמות אינה ירושלים, וא"כ שוב יכול אני לומר את דעתי, אבל אני הרי סובר שרמות היא חלק מירושלים, ולפי זה, הוא הרי המרא דאתרא גם ברמות, ולכן איני אומר את הפסק", ודפח"ח (חכו ממתקים ח"א עמ' שכו-שכז)!

לכן אולי אפשר להסביר שמשום שהגר"ש עמאר סובר שרמות היא לא חלק מירושלים לעניין זה, הוא לא מרא דאתרא, והלכה כהגר"א שטרן שהוא בעצם הרב של ירושלים. אבל הגרש"ז אוירבך דחה את החידוש הזה.

אלא רב ראשי של עיר, של איזור או של מדינה – הרי כל הרבנים כפופים לדעתו, ואסור לפסוק נגדו לאחר שפסק, ואף אסור להם לפסוק כאשר הם נשאלים, שמא המרא דאתרא יפסוק נגד. וזה מבואר בכמה גמרות (עיין שו"ת שאילת שלמה חלק ד עמ' 276-272), שבמקומו של הרב היו נוהגים כפסק שלו אפילו אם דעתו היתה דעת יחיד. אבל בימינו בדרך כלל רבני הערים אינם כופים את דעתם על מה שאדם עושה בתוך ביתו, והם מרשים לו לשאול את רבו, ורק הפסקים שלהם הנוגעים לעניני העיר כולה הם המחייבים, אלא אם כן ידרשו בפירוש אחרת. גם הרבנים הראשיים אינם כופים את רבני הערים בדרך שהם מנהיגים את עריהם, ורק בענינים כלל-ישראליים הם מחייבים את דעתם, אלא אם כן הם ידרשו בפירוש אחרת. ולא עוד אלא שבענוותנותם, אם אדם ישאל אותם בעניני העיר, הם יסרבו לענות לו ויפנו אותו לרב העיר.

עד היום הזה, פורים ברמות שנוי במחלוקת גם בין הרבנים גם בין תושבי השכונה. יש אשכנזים החוגגים בי"ד ואשכנזים החוגגים בט"ו, יש ספרדים שהחוגגים בי"ד וספרדים החוגגים בט"ו, ויש בשתי העדות המחמירים לחגוג בשני הימים.

לכן, אנחנו אומרים שמשום שאין מרא דאתרא אחד לירושלים וגם לא לשכונת רמות, יש לכל אחד לאחוז בכלל גדול: "עשה לך רב". ומי שאין לו רב, אנחנו אומרים לו: תעשה כמו לפני שנה, כי הרי זו היתה אותה מחלוקת מלפני שנה, וכל אחד מחזיק בדעתו.