הסוף לשכר המופרז: ועדת הכספים אישרה הערב (ד'): שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים יוגבל! מקסימום שכר המאפשר הכרה בהוצאות לחישוב המס: שכר של עד פי- 44 משכרו של העובד המשתכר הכי פחות באותה חברה ותקרת שכר של מקסימום 2.5 מיליון ש"ח בשנה שהם כ-210,000 שקלים בחודש.

בהתערבות של ח"כ שלי יחימוביץ, תחול התקנה גם על עובדי קבלן המועסקים ישירות ע"י התאגיד, או המועסקים ע"י נותן שירות המועסק ע"י התאגיד. על בכירים שחוזי ההתקשרות עימם ייחתמו מעתה והלאה, החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו. החוק יעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית כאמור, עד סוף הכנס הנוכחי, קרי בשבועיים הקרובים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "היום אנחנו הולכים למהלך היסטורי שבו מתחילים בתהליך של הגבלת שכר הבכירים ולצמצום פערים בחברה. אני מקווה שהחוק יתקבל בהבנה בחברות ומברך את שר האוצר שנתן רוח גבית לוועדה בעניין. היום התחלנו במהלך זהיר שבו אנחנו מגבילים את שכר הבכירים ויש כאן אמירה ציבורית היסטורית; שברנו את המחסום לצמצום הפערים בשכר. בהמשך נבחן את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות בחברות ריאליות, אבל כרגע אנחנו מתחילים במקום שנכון להתחיל בו – חברות המנהלות את כספיי הציבור".

גפני הבהיר, ש"מכיוון שחישוב המס הוא שנתי, אזי החישוב במקרים של בכירים שכבר מועסקים בחברות והחוק יחול עליהם רק חצי שנה מיום פרסומו, ייעשה באופן יחסי בהתאם למספר החודשים שהם יעבדו תחת קיומו של החוק החדש".

במסגרת העבודה על החוק, הצליחה ועדת הכספים לקדם בו כמה שינויים שיהפכו את הגבלת השכר להגבלה של ממש וגם יצמצמו באופן ממשי את פערי השכר. כך למשל, ביוזמת חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), המגבלה תחול ביחס לעובד בעל השכר הנמוך ביותר, גם אם הוא עובד קבלן המועסק ע"י החברות וגם אם הוא עובד קבלן המועסק ע"י ספק שירותים לאותה חברה. בכך ביקשה יחימוביץ' לכלול בחוק עובדי ניקיון, מאבטחים, מוקדנים וכד'.

עיקרון נוסף שהוועדה הובילה בחוק הינו העיקרון של 'התקרה המתקפלת', לפיו המגבלה של שכר של עד 2.5 מיליון ₪ תהיה מגבלה ממשית, כך שבכיר שישתכר יותר מכך, החברה תשלם בגינו מס מלא החל מהשקל הראשון שהוא מרוויח.

נציג איגוד הבנקים, טל נדב, שכבר בדיון הבוקר, הביע התנגדות לחוק ובמיוחד להחלתו רק על המגזר הפיננסי אמר: "אני לא מכיר בעולם חוק כזה, שמתערב באופן ישיר ובוטה בשכר. קובעים פה את השכר ולסקטור אחד בלבד, כי במקומות אחרים בתקשורת, בגז, בהיי-טק ובנדל"ן הפערים ימשיכו להתקיים".

יו"ר הוועדה גפני ושאר חברי הוועדה דחו את טענותיו. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "התאגידים הפיננסיים הם שונים מיתר הגופים. הם מונופול שקיבלו רישיון לטפל בכספים של הציבור ורושמים לעצמם שכר מופרז ויוצא-דופן, לא פרופורציונאלי לתשואות שהם מביאים. בהיי-טק כל העובדים מתוגמלים החל מהעובד הראשון ועד האחרון ומרוויחים שם בהתאם להצלחות. עם כל הכבוד, יזמי היי-טק שפיתחו רעיונות והביאו הצלחות בפועל הם עניין אחר וכך גם בעלי עסקים ריאליים שיזמו, קידמו ופיתחו מוצרים ברי קיימא".

רוני תדמור ממשרד המשפטים השיבה לנדב: "ההצעה במקורה עוסקת רק בגופים פיננסיים שעוסקים בכספי ציבור: קרנות נאמנות, בנקים וכד'. היתה חשיבות מבחינתנו להסדיר את השכר בגופים האלו. ניתן אמנם להרחיב, אך אנחנו חושבים שזהו תחילתו של מהלך שצריך עוד לבחון אותו וכעת עוד בזהירות".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "מקבל שזה צעד היסטורי אך בהמשך כן צריך לבחון הרחבה, כי לצד ההיי-טק שהוא רק 10% יש גם מונופולים לא פחות מהבנקים וגם בהם יש לטפל כשמדובר בחברות ציבוריות".

יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם: "המהלך הזה הוא של כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה וזו אמירה חברתית חשובה, שכולם רואים חשיבות בצמצום פערים בחברה. היום קבענו עיקרון שפערים בלתי הגיוניים בשכר בין העובדים במשק היא מציאות בלתי נסבלת שיש לשים לה סוף!".

מעבר לכך החברה תשלם מס מוגדל כבר מהשקל הראשון המשולם לאותו בכיר.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "מהלך היסטורי! צעד ראשון בתיקון אי השוויון בחברה. הזמנים השתנו ומכאן ואילך נבחן כיצד להחיל את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות חברות ריאליות".

ח״כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני הגיבה: "זה תיקון היסטורי, צעד ראשון בריסון החזירות של מנהלים על חשבון עובדות ועובדים זוטרים ועל חשבון הציבור. חבל שהיה צריך חוק כדי להשיג הוגנות בסיסית כל כך, אבל לצערי הגענו למצב של אטימות של מנהלים שמשתכרים חצי מיליון שקל בחודש כשעובדות ועובדים שלהם משתכרים 4,000 ש״ח.

המאבק על הגבלת שכר הבכירים איננו "רק" מאבק על חלוקה שוויונית יותר של הכסף: הוא מסמן את תחילת מאבקה של החברה הישראלית בניסיון להחזיר לעצמה את עמדות הכוח, שאינן בהכרח תלויות בכסף.

ההישג הזה הוא הישג של הציבור ושל נציגותיו ונציגיו שנאבקים כבר שנים על צדק חברתי ועל שוויון. צעד ראשון, בעל חשיבות עצומה, שהובילה האופוזיציה והאידיאולוגיה שלה במאבק ארוך שנים״.