כרטיסייה שהתקלקלה

ש: התקלקלה כרטיסיית האוטובוס שלי ואי אפשר להשתמש בה, האם מותר לי לנסוע בלי לשלם?

ת: ודאי שאי אפשר בלי רשות.  הכרטיסייה מוזלת, גם מפני שלוקחים בחשבון שעלולה להתקלקל או להאבד.

מעשר כספים

ש: מעשר כספים לפני נקויים או לאחריהם?

ת: על משכורת נטו.  המיסים מפרישים על עצמם.  (פתחי תשובה יו"ד רמט סק"א)

נטורופתיה

ש: האם מותר להעזר בנטורופתיה לשם רפוי?

ת: היא מעורבבת משיטות הבל כגון הומיאופתיה ושיטות אמת שפוסלות על חלק מהדברים סך משתמשת בהן לתחומים אתרים  בהם אינן שייכות.  אין הוכחות מדעיות רק ראיות אנקדוטיות.  ויש סיכון שמפסידים טיפול אמיתי.  (עי' שו"ת שאילת שלמה ג, שלז)

שידוך לחילוניים

ש: האם מותר לשדך חילוניים שלא ישמרו על צניעות לפני החתונה ועל טהרת המשפחה לאחריה, שאסור משום לפני עוור?

ת: ממילא הם נכשלים באותם איסורים וגרוע מזה, ואם גורמים לאדם איסור כדי להצילו מאיסור יותר חמור אין בזה לפני עוור, ואדרבה מביאים אותם לקדושת המשפחה.

שם ד'

ש: מותר לומר אלהים גם כשזה לא חלק מפסוק?

ת: כן.  בחרדת קודש.  (עי' שו" יחוה דעת ג, יג)

לאומי דתי או חרדי

ש: אני חרדי ונמשך לצבור לאומי דתי.  מה לעשות?

ת: לחפש צבור לאומי דתי שהוא גם חרדי.

ש: אני לאומי דתי.  האם לחפש גם אצל חרדים?

ת: לחפש צבור שהוא גם לאומי דתי גם חרדי, כלומר עם מעלות של שניהם.

ארבעים יום בכותל

ש: מה המקור לכך שתפלה ארבעים יום בכותל מתקבלת?

ת: אין מקור.  כל תפילה גם פעם אחת, נשמעת.  אמנם יש כמה מקורות על ערך תפילה 40 יום, על יסוד נח בתיבה ומשה רבנו במרום.  אך כל תפילה נשמעת, ואין הכרח במקרה בארבעים יום.

ידיים בין אבני הכותל

ש: האם מותר להכניס ידיים בין אבני הכותל או זה נחשב כניסה להר הבית?

במשכנות לאביר יעקב (פ"א של מס' תמיד) אסר, כי לכותל עצמו יש קדושת הר הבית, וגם כניסה במקום אסורה, וכן החמירו כמה פוסקים (הגרי"ד סולוביצ'יק בס' נפש הרב עמ' קא, והחזון איש בס' פאר הדור ח"ב עמ' מח).  אך אבני נזר (ח"ב יו"ד ס' תנ-תנא) התיר, כי אין לכותל בין הר הבית, וזו רק כניסה במקצת, ולא בדרך רגילה.  וכן פסקו רוב הפוסקים וכן נוהגים (וכן פסק הג"ר עובדיה יוסף המובא בס' הכותל המערבי הלכות ומנהגים עמ' עד-עה הערה מז ויש עדות בשם בגרש"ז אוירבך שגדולי ישראל לא חששו בזה).  אך ראוי להחמיר.  ורבנו הרב צבי יהודה כשרצה לנשק את הכותל, חיפש אבן בולטת.

חצאית אלדין

ש: האם אפשר להתיר חצאית אלדין?

ת: בשלשה תנאים: את החלק העליון הוא כמו חצאית רגילה רחבה עד ל-10ס"מ מתחת הברך, אלא שלמטה זה מתחבר.  ב. הצבע צנוע ולא רועש.  ג. היא אינה דבקה בגוף בחלק חצאית.  (שו"ת שאילת שלמה ג, תכא)

חלה

ש: אם נשרפה חלה בתנור עצמו, האם התנור טרף?

ת: לא.  אך לכתחילה אין לשרוף שם.  (שמירת שבת כהלכתה מב, יב הערה נב.  שו"ת משנה הלכות 12, רלב.  מכון התורה והארץ – אמונת עתנו י')

סליחה

ש: יש אנשים שעשו לי רע ולא התחרטו ולא בקשו סליחה וקשה לי לומר בקריאת שמע על המיטה: "הרי מוחל…".

ת: אינך חייב למחול.  אמור זאת על אחרים.  (טל חרמון – תורה – מהדורה הראשונה עמ' 479-480)

יצר הרע

ש: היצר הרע גורם לי לחטוא.  איך לסלק אותו?

ת: לקרוא הרבה מסילת ישרים נגדו.

סעודה שלישית

ש: עד מתי מותר להתחיל סעודה שלישית?

ת: חייבים להתחיל לפני השקיעה.  (שמירת שבת כהלכתה נו, ד)

דרכי האמורי

ש: רופא אלטרנטיבי שם לי אורז על יד יבלת והורה לי לקוברו באדמה.  אבי אמר לי להימנע.  מה עדיף?

ת: לא לעשות.  דרכי אמורי.

פרופוליס

ש: האם פרופוליס שמופרש על ידי דבורים ומשמש כתרופה הוא כשר?

ת: זהו שרף של עצים המועבד על ידי הדבורה ומועבד על ידי רוק של הדבורה כמו שהדבש מעובד, לכן יש להתיר מספק ספקא, אולי דינו כדבש, ואולי מפני שחסר טעם לגמרי.  אך יש להקפיד שהאלכוהול שמוסיף הינו כשר.  (עי' שו"ת שאילת שלמה ג, קעז-קעח)

דת על פי אם

ש: למה היהדות הולכת על פי האמא?

ת: סדר אלקי של סודות נשמות.

ברכה על דגי אילת

ש: האם יש ברכה שאפשר לברך על היופי של דגי אילת?

ת: ברוך שככה לו בעולמו, בלי שם ומלכות.  שו"ע או"ח רכה בסוף ומשנה ברורה.  (עי' ועלהו לא יבול ח"א עמ' קכג-קכד)

שירות מילואים

ש: האם לבטל שרות מילואים עקב הגזרות השונות?

ת: לא שייך.  צבאינו הוא צבא טוב המגן על העם ועל הארץ.  (רמב"ם, הלכות תשובה ג, ב)

שינה

ש: האם אין לישון מול מראה או כשאחורי המיטה יש נעלים?

ת: אמונה תפלה.

עליה לארץ

ש: האם יש לעלות לארץ גם אם יפסיקו לקיים מצוות?

ת: לא.  אך יש לעלות בצורה שיתחזקו במצוות.

ברכות השחר

ש: דיעבד, עד איזו שעה אפשר לומר ברכות השחר?

ת: שקיעה.  (שו"ע או"ח מו, ד)

אבדה

ש: האם להחזיר אבדה ספר לא צנוע?

ת: לא.  אין זה חסד.

פתוח בשבת

ש: עדיף לקנות אצל יהודי פתוח בשבת, או אצל ערבי?

ת: וודאי יהודי.  (ויקרא כה, יד)

פחד

ש: לפעמים אני נתקף בפחד, ואני כל הזמן מפחד שמא זה יקרה לי?

ת: אין בעיה לפחד מידי פעם.  לכן אין לפחד מן הפחד.  (ע' ברכות ס, א)

שעור של רבנית

ש: האם מותר לאיש לשמוע שעור מוקלט של רבנית?

ת: כן.  הרי אינו מסתכל ואין זה קול שירה.

מראה שבורה

ש: האם נכון שמראה שבורה מביאה מזל רע?

ת: אמונה תפלה.

עלוי נשים

ש: האם נשים שייכות לפרישות וחסידות?

ת: ודאי.  גם רוח הקודש ונבואה.  כמובן רק יחידות.  (ע' מגילה יד, א)

תפלה בלי תפילין

ש: מה עדיף שאתפלל עתה בלי תפילין או בעוד כמה שעות עם תפילין?

ת: תפלה עתה בזמן.  תפילין אחר כך.  (מ"ב סו סק"מ)

רשת אלחוטית

ש: האם מותר לי להשתמש ברשת אלחוטית שאני קולטת?

ת: ברשות המשתמש, כי זה מקטין רוחב שלו.

תפלה

ש: אני מתפלל בבית כנסת בו התפלה מהירה.  אם אני מתפלל לאט, זו פרישה מן הפרישה מן הציבור?

ת: לא. אך לתכנן להתחיל שמונה עשרה עם כולם.  (שו"ת שאילת שלמה א, לז)

שידוך כפול

ש: האם אפשר להיפגש עם שניים באותו זמן?

ת: כללית, לא, אין זה מוסרי.

מצוה ועבירה

ש: אני בת 18, ויש לי ידיד שאני מחזק אותו מבחינה רוחנית.  יש לזה היתר?

ת: אין עושים מצוה על ידי עבירה.  (עי' ספר חסד נועריך)

פניה למשטרה

ש: האם מותר לי לפנות למשטרה כדי להתלונן על מישהו, על אף שיקבל עונש יותר גדול מאשר על פי דין תורה?

ת: אם מסרב לבוא לדין תורה.  (קובץ תשובות של הגרי"ש אלישיב א, קצח.  שו"ת יביע אומר ח"מ י, ז)

תקופת הסזון

ש: האם יש הצדקה מוסרית ההלכתית לרדיפת חברי אצל ולח"י על ידי חברי ההגנה ומוסדות הישוב בתקופת הסזון?

ת: לא.  אין לרדוף יהודים.  עיין "אם אחיי אנכי מבקש" לרבנו הרב צבי יהודה ב"לנתיבות ישראל" ח"א וכן בספר "צבי קודש".