בימים אלו, ערב צום עשרה בטבת, נחשף מקווה טהרה מרשים מתקופת בית המקדש השני בחפירות מתחת לרחבת הכותל המערבי. הגילוי, שמנהלות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי, מהווה עדות מוחשית לחיי הדת והיומיום בירושלים הקדומה, ולמאורעות החורבן לפני כ-2,000 שנה.

המקווה, שחתום בשכבת חורבן מתוארכת לשנת 70 לספירה, מעיד על ההקפדה ההלכתית של תושבי העיר ועולי הרגל.

פרטי הממצא

צורת המקווה מלבנית, אורכו 3.05 מ', רוחבו 1.35 מ' וגובהו 1.85 מ'. הוא חצוב בסלע ודפנותיו מטויחים. בחלקו הדרומי נחשפו ארבע מדרגות חצובות אשר הובילו לתוכו. המתקן הקדום נחשף כאשר הוא חתום בשכבת החורבן של תקופת הבית השני.

בתוך שכבה זו, המכילה אפר שרוף המהווה עדות לחורבן, נתגלו כלי חרס רבים, וכלי אבן האופייניים לאוכלוסייה היהודית שחייתה בעיר ערב החורבן.

החפירות תחת רחבת הכותל נמצאות בסמיכות למיקום בית המקדש השני ולשתיים מהכניסות המרכזיות אליו – הגשר הגדול מצפון וקשת רובינסון מדרום. במרחב זה נתגלו עדויות נוספות המעידות על פעילות הקשורה בטהרה, כגון מקוואות, כלי אבן ועוד.

חוקרי רשות העתיקות משערים, שמקווה הטהרה שימש את היהודים שחיו במרחב ואת עולי הרגל הרבים שפקדו את האזור ואת המקדש.

"ירושלים היתה עיר מקדש"

ארי לוי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מסביר: "יש לזכור שירושלים היתה עיר מקדש. ככזו, היבטים רבים של חיי היומיום הותאמו לעובדה הזו, והדבר מתבטא, במיוחד, בהקפדה היתרה של תושבי העיר ופרנסיה על דיני טומאה וטהרה. על כך, אף נקבעה האמרה 'פרצה טהרה בישראל'".

"בין הממצאים הארכיאולוגיים המובהקים שמייצגים את התופעה, בולטים מקוואות טהרה וכלים עשויים באבן", מספר לוי, "שרבים מהם התגלו בחפירות ברחבי העיר ובסביבותיה. הסיבות לשימוש בכלים עשויים אבן הן הלכתיות, ונעוצות בהכרה ההלכתית שאבן, בניגוד לכלים עשויים חרס ומתכת, איננה מקבלת טומאה".

תגובות לגילוי

שר המורשת הרב עמיחי אליהו אמר: "חשיפת מקווה הטהרה מתחת לרחבת הכותל המערבי מחזקת את ההבנה עד כמה חיי הדת והיומיום בירושלים היו שזורים זה בזה בימי בית המקדש. הגילוי המרגש הזה ממש לפני צום עשרה בטבת, מדגיש את חשיבות המשך החפירות הארכיאולוגיות והמחקר בירושלים, ואת חובתנו לשמר את הזיכרון ההיסטורי הזה לדורות הבאים".

מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מר מרדכי (סולי) אליאב הוסיף: "חשיפת מקווה הטהרה מתקופת בית שני מתחת לרחבת הכותל המערבי ובתחתיתו אפר מהחורבן מעידים כאלף עדים על היכולת של עם ישראל לצאת מטומאה לטהרה, מחורבן לתקומה".

החפירות ממשיכות כחלק ממאמץ רחב יותר לחשיפת עברה המפואר של ירושלים, ומזכירות את הקשר העמוק בין העיר, המקדש וההלכה היהודית.