יש אומרים שאין לעלות להר הבית כי זה מרגיז את הערבים.

ודאי שאין זה טיעון. אי אפשר לנהל מדינה על פי מה שמרגיז או לא מרגיז את הערבים. ובכלל, הערבים היו עסוקים לרצוח יהודים לפני שהר הבית היה בידינו, לפני מלחמת ששת הימים, לפני מלחמת השחרור, במשך 1500 שנה מאז הופעת האיסלם. מאז הם עסוקים לרצוח אותנו, להציק לנו, לגרש אותנו, גם בארץ ישראל גם בארצות הגולה. אין לזה שום קשר להר הבית ,אלא האיסלם הוא דת אלימה.

ובכלל, האדם אשר על פני האדמה, הוא עדיין אלים. יש עדיין חית האדם. אדם נברא בצלם אלהים אבל יש לו גם חיית האדם, מה שנקרא בספר התניא פרק א: הנפש הבהמית.

לכן מה שאינינו נכנסים להר הבית אינו בגלל שאנחנו מפחדים מהערבים אלא בגלל שאנחנו מפחדים מרבונו של עולם, בגלל יראת ד', בגלל מורא מקדש.

הר הבית הוא מקום קדוש ואיננו מתאימים לקדושה הזאת. אנחנו יהודים פשוטים. אנחנו – הכוונה עם ישראל. הר הבית אינו הר פרטי של איזו קבוצה של צדיקים, אלא הוא ההר של האומה כולה, שבו יבנה במהרה בימינו בית המקדש של האומה כולה. והאומה כולה כרגע אינה במדרגת הקדושה המתאימה להר הבית.

כידוע בית המקדש נחרב בעוונותנו. ברוך ד', אנחנו חוזרים בתשובה על עוונותנו אבל עוד לא חזרנו בתשובה שלמה. יש עוד הרבה דברים לתקן באומה. זה מה כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (א א-ב), כשנכנסים לארץ, המצוה הראשונה היא להקים מלך, המצוה השניה היא למחות את עמלק, והמצוה השלישית היא לבנות בית המקדש. וכל זה צריך להיות לפי הסדר הזה.

שמא תאמרו, אנו לא נבנה את בית המקדש אלא עלינו להבטיח את ריבונותנו על הר הבית. זה אכן נכון שצריך להבטיח את הריבונות שלנו, אבל אומר מרן הרב קוק: הר הבית שונה מכל ארץ ישראל. לגבי ארץ ישראל, צריך לעלות, לבנות ולכבוש, ולאט לאט נוסיף קדושה וטהרה בכל מלוא רוחב הארץ ובכל העם היושב בציון. מה שאין כן לגבי הר הבית ובבית המקדש, שקודם צריך לעשות תשובה, קודם צריך השראת השכינה, ואז נעלה ונבוא ונגיע וניראה. זה לא אותו סדר. לא חייב להיות שתמיד הכל אותו דבר. לפעמים חז"ל אומרים בגמרא: שאני, זה שונה.

כלל ישראל עוד לא בדרגת הר הבית, ולכן אסור לעלות לשם, כמו שכותב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ו,וכן מג"א תקסא סק"א ומשנה ברורה שם. ולא ברור מה הגבולות השונים בהר הבית, – ולכן מעבר לחומה, אינינו נכנסים. אנחנו עומדים מרחוק מתוך מורא מקדש, "מקדשי תיראו", כדברי רבנו הרב צבי יהודה. וככל שנוסיף מורא מקדש, וככל שנוסיף תורה ומצוות, נתקרב לבניין בית המקדש במהרה בימינו.