המשנה לנשיא בית המשפט העליון פסק, השופט הסרוג נועם סולברג, הזכיר היום (רביעי) בפסק הדין על גיוס חרדים על הצד ההלכתי של גיוס לצבא: "מנקודת מבטה של התורה עצמה, לא קונפליקט יש כאן כי אם שני צדדים של אותו המטבע: חובתו של היחיד לעמו, לארצו ולתורתו".

הדברים המלאים: "מעט על ערך לימוד התורה ועל חובת הגיוס מנקודת המבט הפנימית. כשופטים, תרים אנו תדיר אחר איזון בין ערכים שונים ומתחרים; לא בכדי, אחד מן הסמלים ומן הדימויים המקובלים של המשפט בכלל – ושל הרשות השופטת במחוזותינו, בפרט – הוא המאזניים.

"במבט שטחי, עשויות גם התדיינויות הגיוס, לדורותיהן, להיתפס כבעלות אותו אופי 'איזוני', כאשר במסגרתן ניצבים ערך לימוד התורה מזה, ואל מולו ההפליה הקשה "בֵּין דָּם לְדָם" כמו גם הצורך האקוטי בהתגייסות ל"עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" להוותנו, 'צרים' הרבה נשאו ראש ובאו עלינו".

"מנקודת מבטה של התורה עצמה, לא קונפליקט יש כאן כי אם שני צדדים של אותו המטבע: חובתו של היחיד לעמו, לארצו ולתורתו" (פסק דין של השופט הנדל) שכן החובה להתייצב למלחמות הגנה, מלחמות אין ברירה, מן הסוג שעמו מתמודדת מדינת ישראל מראשית ימיה, וביתר שאת בעת האחרונה – מלחמות אשר משתייכות לקטגוריה ההלכתית שבה "הכל יוצאין, ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"– חלה גם חלה על לומדי תורה: "במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו תלמידי חכמים צריכים ליבטל מלימודם" (רבי יצחק מינקובסקי)".

סולברג על גיוס לצבא: "מי שאינו יודע מתי לסגור את הגמרא – מוטב שלא יפתח אותה"

השופט הרחיב עם ציטוט של הרב חיים מבריסק: "לא ארחיב בנושא; החפץ 'להגדיל תורה' – יעיין במקורות שהוזכרו לעיל. אסתפק בציון כי מיוחסת לר' חיים מבריסק – אחד מגדולי החכמים בדורות האחרונים, ומי שהשפיע השפעה עצומה על לימוד התורה הישיבתי – האמירה שלפיה 'מי שאינו יודע מתי לסגור את הגמרא – מוטב שלא יפתח אותה'; ובגרסה אחרת: 'מי שאינו סוגר את הגמרא כשאלמנה מתדפקת על דלתו, גם כשגמרתו פתוחה – היא סגורה".

לוחמים, גיוס זו מצווה מן התורה | צילום: דובר צה"ל

"עוד מסופר, כי ר' שניאור זלמן מלאדי – 'האדמו"ר הזקן', מייסד חסידות חב"ד – לימד את נכדו, ה'צמח צדק', לאחר מעשה שהיה, כי אם אדם לומד תורה ואינו שומע בכיו של תינוק – הרי שמשהו פגום בלימודו. "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח". עוד אוסיף, ועל מנת להוציא מליבם של תוהים וטועים, כי הכרעתי אינה נובעת מהקטנה בחשיבות הלימוד והעמל בתורה – מצווה שעליה נאמר במקורותינו כי היא 'חיינו ואורך ימינו', ושתקצרנה יריעות רבות מלהרחיב על אודות מרכזיותה בעולמה של היהדות ובמסגרת מורשתנו", הוסיף סולברג.

"די שאזכיר, כי לצד האמירה שלפיה "גדולה מצוות תלמוד תורה מכל המצוות" צוין גם – במסגרת המענה על השאלה אם תלמוד גדול או מעשה גדול – כי "תלמוד גדול" דווקא מפני "שהתלמוד מביא לידי מעשה". לכן תיכלל האפשרות לכמה יחידי סגולה, המתבלטים למרחוק בלימודם ובהתמדתם, להיפטר מן הזכות והחובה שבשירות צבאי.

סולברג הדגיש בסיום: "אין זו דרך לרבים, ודאי לא לבני ציבור שלם; "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לַמִּקְרָא יוֹצְאִין מֵהֶן מֵאָה לַמִּשְׁנָה יוֹצְאִין מֵהֶן עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד יוֹצֵא מֵהֶם אֶחָד לְהוֹרָאָה" הוי אומר: 'בני עליה מעטים' – יתכן; דרך כבושה לרבים – בפירוש לא".