שלשום (א') נשאל שר החינוך על היחס הנאות ל"מחבלים היהודים". לשאלת המראיין האם יש מקום לעונש מוות לאותם צעירים, ענה שר החינוך בחיוב, וביקש להשוות בין היחס למחבלים הערבים ל"טרוריסטים היהודיים".

על אף העיוות הגדול שברעיון הזה, היינו שמחים לעיתים אם תנאיהם של האסירים שפגעו באויבינו, יהיו זהים לאלו של האסירים הביטחוניים. כך נשמח, לדוגמא, לשחרור אסירים יהודיים, במסגרת שחרורם של מחבלים ערבים, או אפילו בתור "מחווה" לציבור הדתי-לאומי. ואולי יש להציע את עמי פופר כפרטנר לשלום, סך הכל הוא רצח פחות מה"פרטנרים": יאסר עראפת, אבו מאזן ועוד רבים. למה להחמיץ הזדמנות לשלום?

אולם, כמובן, בישראל יש שלטון חוק. בניה לא חוקית יש להרוס. כך יש לנהוג באיזורים שמדינת ישראל אפילו לא מגדירה אותם כשטחי מדינה. אולם בשטחי המדינה יש דין אחר: בניה לא חוקית אצל מיעוטים יש "להסדיר" (ע"ע הפזורה הבדואית בנגב). לעומת בניה לא חוקית של יהודים – ודאי הדבר פוגע באושיות החוק!

כך גם ידויי אבנים, בקבוקי תבערה, רימוני הלם, ועוד הבאים מכיוונם של אוייבי ישראל (האמיתיים!), זוכים ל"הכלה". לעומת זאת, גרפיטי מגוחך שכתבו ילדים, זוכה לפתוח את מהדורות החדשות כ"חורבן הבית השלישי". כמה נאומים חוצבי להבות נאמרו בגנות ההסתה שמקורה ברבנים ובכלל בציבור ה(דתי-)לאומי? האם מישהו ניסה להשוות לנאמר במסגדים בימי שישי שם קוראים למדינה אסלאמית על חשבונה של ישראל ואין פוצה פה ומצפצף?

כשפשיעה יהודית זוכה לכל חומר הדין, ואף הרבה מעבר לו, ופשיעה זהה של ערבים זוכה לעצימת עין חלקית, אנו זוכים לעדנה בראותנו את דברי הנביא ישעיהו לעינינו: "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח" (ישעיהו ה, ז)…

אפליית יהודים במדינת ישראל?

דברי שר החינוך מצביעים על עיוות ערכי ממדרגה ראשונה: א. כיצד ייתכן שעונש מוות שלא יושם מעולם על מחבל ערבי, ולא על אף אדם במדינת ישראל (חוץ מאייכמן ימ"ש), ייושם על יהודים?

ב. כיצד ייתכן שאפליית יהודים לרעה מתקבלת (ע"ע הר הבית), ואפלייתם לטובה אינה מתקבלת? האם שר החינוך אינו מברך בכל בוקר "אשר בחר בנו מכל העמים"?

ג. כיצד ייתכן שכולם מדברים על מחבלים יהודים בצורה ודאית כל כך, עד כדי למנוע חירות של ילדים למשך חצי שנה ללא משפט וללא צורך בהוכחה, כשמנגנוני הבטחון המצויינים שלנו עדיין לא מצאו אותם? הייתכן שכמו הנשק להשמדה המונית שלא היה בעיראק ב-2003, גם בישראל ישנה התארגנות שלא קיימת?

ד. כיצד ייתכן ששר שאחראי על החינוך, אינו יודע על "חזקת החפות"? אפילו במשפט שאינו של תורה, גם פושע גמור, זכאי לייצוג על ידי עו"ד. כיצד פותח שר החינוך את פיו על "תופעה", שאינו יודע להצמיד לה פנים, וכל שכן שמעולם לא נתן לה את זכות הדיבור?

שומה עלינו ליישר את סולם הערכים שלנו, בהתאם לערכים יהודיים מקוריים, ולא על פי חיקויים זולים שאין בהם שום יושר ושום מוסר.

==

הרב חננאל זייני הוא ר"מ בישיבת ההסדר אור וישועה בחיפה