1. יש האומרים שמפלגת הציונות הדתית חזרה להיות ילדת הכאפות של מדינת ישראל, אבל האמת היא שמפלגת הציונות הדתית היא ילדת הכאפות של…הציונות הדתית.

על כל צעד ושעל, לא משנה מה הוא יעשה, אצבע מאשימה מופנית כלפי שר החינוך נפתלי בנט. הדבר הזה הוא לא צודק ולא ראוי. בנט הוכיח כבר לא מעט פעמים שכשהוא יכול – הוא עושה. וגם אם יש תחושה שהוא לא עושה– הוא לא חייב להיות אשם בכל מצב. יש עוד שחקנים חוץ ממנו, כגון ראש הממשלה, שר הביטחון, ובעיקר בג"ץ.

אפשר וצריך לבקר, אבל רק כשצריך באמת, ורק כשחושבים אם מי שאנחנו מבקרים באמת אשם במצב. בנט נהיה הכתובת לכל הביקורת שלא מעיזים להפנות כלפי ראש הממשלה, ומפלגתו לביקורות של הליכוד. זה מצב אבסורדי. הציונות הדתית בחרה ליכוד (או יחד) ובכך החלישה משמעותית את כוחו של בנט ושל מפלגתו, ועכשיו היא באה בטענות למי שאם היו בוחרים בו, היה יכול לעשות יותר. בקיצור, או לבחור בנט ואז אפשר לבוא בטענות, או שתמשיכו להצביע ליכוד ותמשיכו להתלונן על המדיניות "הפוסחת על שתי הסעיפים" של ראש הממשלה, אבל באזוניים שלו, לא של בנט.

2. נדמה לי שהעימותים בין המתיישבים והחיילים מיותרים עד הרסניים. הם הופכים את הבעיה לבעיה חברתית, וזה אסון. הבעיה היא בעיה פוליטית או משפטית, והפיכתה לחברתית מתסיסה וגורמת לשנאה בין חיילים למתנחלים, בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילוניים וכו'.

לא צריכה להיות שנאה כלפי החיילים ואנשי כוחות הביטחון שפינו. הם לא קיבלו את החינוך שהמתיישבים קיבלו, ולא מחשבותם כמחשבותיהם של המתנחלים.מבחינתם פקודה זו לא שונה בהרבה מכל פקודה אחרת שהם מקבלים בצבא. מדובר באכיפה של פסיקת בג"ץ.

ברור לי שיש הרבה מקום להתווכח על מקומו של צה"ל בכל הסיפור הזה, ואחרי ההתנתקות ברור לכולם שאם כבר, את התפקיד הזה יש להטיל על כוחות אחרים מאשר צה"ל, אבל חוץ מזה שההשוואה עם ההתנתקות מופרכת לחלוטין, אין מקום לעימות ישיר עם כוחות הביטחון.

הפיתרון לא נמצא בשטח שבו נמצאים בתי דריינוף, ולא באיבה שבין התושבים לחיילים המפנים, אלא בכנסת, בבג"ץ ובממשלה. החיילים האלה יחזרו הביתה כשהם מחוזקים בדעתם המוקדמת שהמתנחלים הם מפלצות אלימות, וזה ממש לא מה שטוב לעתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון. בכך המתנחלים מאבדים את מה שהם התחילו כבר לאבד מזמן, וזאת התודעה הציבורית ודעת הקהל האוהדות. הרבה מאוד ישראלים שאינם שמאלנים מובהקים לא רואים במאבק על ההתנחלויות מאבק צודק, בין השאר כי אותם המייצגים את המאבק הזה אינם אזרחים נאמנים בעיניהם, אלא "פעילי ימין קיצוני", שלא מהססים להרים יד על חיילים או שוטרים. בקיצור, המתנחלים צריכים להשקיע בתדמיתם התקשורתית והציבורית, וזה כרגע לא קורה.