ביום חמישי האחרון פרסם בית המשפט העליון את החלטתו לדחות עתירה של ארגון החרדי “אמת ליעקב”, שניסָה לערער על הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לסדרי עדיפויות ברישום למעונות יום.

ההנחיה, שניתנה ב־17 ביוני 2025 ביטלה את העדיפות לפעוטות שאבותיהם תלמידי ישיבות בגיל גיוס שטרם הסדירו את מעמדם מול צה”ל, כלומר ילדיהם של החרדים שלא התגייסו לא יתקבלו למעונות המפוקחים.

לטענת הארגון, מדובר במדיניות מפלה שפוגעת בהורים חרדים, ובמיוחד במשפחות צעירות שבהן האב עדיין לא הסדיר את מעמדו. אלא שבית המשפט מצא “קושי מהותי” בעתירה: היא הוגשה על ידי עותר ציבורי בלבד, מבלי שהוצגה ולו דוגמה אחת של הורה שנפגע ישירות מההנחיה. הפסיקה קובעת כי עתירות כאלה נדחות, כל עוד אין עותר קונקרטי בעל אינטרס אישי.

מעבר לכך, העתירה הוגשה באיחור – בשלב שבו ההורים כבר קיבלו תשובות על קבלה למעונות והסתמכו עליהן. השופטת הדגישה כי גם אם בית המשפט היה רוצה להתערב, “קשה להחזיר את הזמן ולהבטיח שכל הילדים יקבלו את מה שמגיע להם”.

כתוצאה מכך, העתירה נדחתה על הסף, מבלי שנדון כלל תוכן ההנחיה או צדקתה. ההמלצה הברורה: בפעם הבאה יש להביא עותר אמיתי – מישהו שיכול להראות את הפגיעה על בשרו – אחרת העתירה מתקשה לשרוד בבית המשפט