סיפורו של אברהם לביא:  אברהם לביא אולי מוכר לרבים מהקוראים כעורך דין הצמרת אבי לביא, אך למעשה אברהם לביא הוא הרבה מעבר לכך, אבי לביא הקים את הספרייה התורנית לעיוורים, ככל הנראה היחידה מסוגה בארץ ובעולם. לפני כחצי יובל הקים את עמותת מסיל"ה (מכון ספרי יהדות לאדם המוגבל) – המכילה מאגר עצום של ספרים בכתב ברייל. המכון נמצא בדירה קטנה ברחוב עזרא בבני ברק, ובמקום נערכים תהליכי העריכה, ההדפסה והכריכה של הספרים המונגשים גם לכבדי ראייה.

הספרייה משמשת לא רק כמאגר עצום של ספרי תורה ופרשנות, ויש בה אלפי ספרים, מתנ"ך מלא ועד ספרי ילדים לגיל הרך, בעברית, רוסית ואנגלית. יש לה 500 מנויים מהארץ ומחו"ל. הקורא הצעיר ביותר הוא בן חמש והמבוגר ביותר חגג לא מזמן יום הולדת 80. כולם עיוורים שלא יכולים להגיע פיזית אל הספרייה.

אבי לביא (50) הוא מייסדה ומנהלה בפועל של הספרייה והמכון, הוא עיוור בעצמו כתוצאה מסיבוך בלידה. הוא נשוי לאישה שגם היא כבדת ראייה ולשניים יש ארבעה ילדים. למגבלת הראייה שלו הוא מתייחס כגזירה משמיים, והוא לא נותן לה לפגוע בעבודת הקודש שהוא עושה במקום אותה הוא מגדיר כ"שליחות".

אל הספרייה הוא צועד בכל בוקר מביתו, ואת עבודת הכתיבה הוא מבצע באמצעות מכונת כתיבה ידנית. למרות היותו מנהל ספרייה הוא מעיד על עצמו כי הוא אינו חובב גדול של קריאה.

בגיל 19 נכנס לישיבה בבני ברק, שם נולד אצלו הרעיון להקים ספרייה תורנית שתשמש עיוורים. "כשלמדתי בישיבה, בחורי הישיבה היו מקריאים לי את החומר בהפסקות או בלילות, ובלחץ אדיר הייתי מנסה לכתוב וללמוד את הגמרות", הוא אמר בראיון ל'ידיעות פתח תקוה' "אחר כך הייתי מעתיק את הגמרות במכונת כתיבה באופן ידני לכתב ברייל".

בגיל 22, בשנה השלישית ללימודיו בישיבה, החליט לשכור אדם שיתרגם עבורו את ספרי הלימוד לברייל. "כמו כל אדם עיוור הייתה לי קצבת נכות שקיבלתי מהביטוח הלאומי", הוא מספר. "בכסף הזה שילמתי לאשתו של אחד האברכים שתבצע עבורי את התרגום. לימדתי אותה את כתב הברייל והיא הייתה כותבת את הגמרא עבורי. היא ממש הייתה מעתיקה מסכות שלמות, וזה הוריד מעליי את העול של עבודת התרגום"

בהמשך בלחץ של כבדי ראיה נוספים ורבנים, הקים עמותה שמטרתה 'תרגום' של ספרים תורניים לכתב ברייל. את המדפסת הראשונה לכתב הברייל קנה בעלות של כ־100 אלף שקל. לאחר מכן התחיל ללמוד לערוך את הספרים ולכרוך אותם בצורה שמתאימה לאדם העיוור. "יש לברייל הרבה מגבלות שצריך לקחת אותן בחשבון", הוא הסביר באותו ראיון. "כתב ברייל הוא מסורבל ותופס הרבה מקום. רק לצורך המחשה, ספר 'הי"ד החזקה' של הרמב"ם, שכולל 14 כרכים, ערוך בכתב ברייל בכ־40 כרכים. כל תהליך ההדפסה של ספר בכתב ברייל יכול לקחת בגלל זה כאלפי שעות. עבודה של חודשים. אך יחד עם כל המגבלות כתב הברייל הוא קרש ההצלה הטוב ביותר שקיים כיום לאדם העיוור".

בגלל כמות הספרים, העביר את הפעילות מביתו לחדר בישיבה בה למד, ומאוחר יותר למקומה העכשווי ברחוב עזרא 14 בעיר. "לפני 25 שנה לא ניתן היה להשיג תנ"ך, סידור תפילה או הגדה של פסח בכתב ברייל", מסביר לביא. "יהודי שרצה ספר תהילים לא יכול היה להשיג כזה, שלא לדבר על סידורי תפילה בנוסחים שונים. ישנה הספרייה המרכזית לעיוורים בנתניה, ויש שם מדור ליהדות. אך היה שם חוסר רציני בספרי יהדות, והספרים גם הועתקו בצורה מאוד לא מקצועית לכתב ברייל, בצורה ממש לא קריאה למשתמש העיוור".

כל אדם עיוור המעוניין להירשם לספרייה יכול לעשות זאת ללא תשלום. בספרייה אפשר למצוא את ספרי התנ"ך הבסיסיים וכן את מפרשי התנ"ך הקלאסיים כמו רש"י, הרמב"ן והרמב"ם. ישנו גם מדור שלם של סיפורי צדיקים המתאימים למגזר החרדי. "השתדלנו להוציא את הספרים היותר נפוצים כמו גמרא, משנה וספרי הלכה ואגדה", אומר לביא. "את סידורי התפילה הוצאנו בחמישה נוסחים שונים, ביניהם בנוסח אשכנזי, בנוסח תימני ובנוסח חב"ד, כדי שכל אדם יקבל את הנוסח שמתאים לו".

עמותת מסיל"ה מתקיימת בעיקר מתרומות של קוראים או נדבנים, ללא תמיכת העירייה או כל גוף ממשלתי אחר. שנים שהספרייה נלחמת על קיומה. בעבר נקלעה לקשיים כלכליים שאיימו על המשך פעילותה. "השאיפה שלי לשנים הבאות היא להגדיל את המקום, ושיהיו כמה שיותר ספרים וקוראים. אבל קודם כול שתהיה לנו אפשרות כלכלית להמשיך להתקיים".